תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ו סימן ג׳

לדעתי זה אינו, והפשוט בהיפוך, דודאי כוונת הרמ"א שיתן ממונו על ממון אחרים שבידו, כיון דמלוה להוצאה ניתנה ונושא ונותן בזה כאדם בשלו הוי כמעותיו ממש, דאם כדעת מעכ"ת דינכה להמלוה א"כ המלוה הוא הנותן מס, ואיך כתב רש"י שנותן מהחצי והיינו מפלגא מלוה, הא כיון דצריך הנותן ליתן מפלגא דמלוה שאינו ברשותא דמרא, ואינו נהנה מפירותיה מכ"ש דצריך ליתן מאידך פלגא שהוא פקדון ועומד ברשותיה דידיה ונהנה מפירותיו, והרמ"א כתב אח"כ ומי שבידו עסקא מאחרים יתן המקבל פלגא והנותן פלגא, ולדברי מעכ"ת הא המקבל ינכה להנותן, וא"כ הנותן הוא נותן כולו, ומ"ש מעכ"ת נ"י לכן מה שחייב לנכרים לא תיקן רש"י ור"ת, נראה שדעת מעכ"ת במ"ש ומשל נכרים אינו נותן היינו שבא לחלק בין עסקא מישראל או מנכרי, ולדידי לא נראה כן, די"ל דמיירי כולו במקבל עסקא מנכרי, ובזה כתב רש"י שנותן מס מהחצי היינו מפלגא מלוה ומשל נכרי היינו מאידך פלגא שהוא פקדון אצלו ומקרי של נכרי אינו נותן כלום דאף דנהנה מזה דע"י הפלגא מפקדון מרוויח מפלגא דמלוה, מ"מ אינו נותן ממנו, ומה דנקט רש"י הדין בעסקא מנכרי היינו לרבותא, דלא מבעי' בעסקא מישראל דצריך ליתן עמלו ומזונו, א"כ ההנאה מפלגא דמלוה כל הנאה של המקבל עסקא, אלא אפילו בעסקא מנכרי דבעד הפירות שנוטל המקבל מפלגא דמלוה מטריח בפלגא דפקדון, וא"כ אין כל הנאה שלו, מ"מ צריך ליתן מס מזה, או בפשטא דבעסקא מישראל משלם גם מפלגא דפקדון, אלא דזה מכה להנותן עסקא, דהנותן צריך ליתן מפקדונו שביד אחרים במקום שהממון שם, וכמ"ש התה"ד וכן הוא ברמ"א שם מי שיש לו פקדון וכו', אע"ג דנותן במקום שהפקידן וכו' לזה נקט בעסקא מנכרי דאינו נותן כלל מחצי הפקדון, ואף אם יהיבנא כפשט דמעכ"ת נ"י דבעסקא מנכרי אינו נותן כלום, י"ל מטעם הנ"ל, דאין כל הנאה שלו דהוי כשלוחו של נכרי דהנכרי שמכרו לעסוק בשבילו ונותן לו שכר חצי רווח, אבל הדבר ברור דמפלגא מלוה בעסקא מישראל או בכולו מלוה, נותן הלוה משלו: