תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ד סימן י״ד

אמנם עיקר הדמיון של המגיה לולי שאיני כדאי יהי' נ"ל דלא דמי נשתטית לההיא דיבמות, דהתם דאינו שייך כלל ענין גירושין כיון דאין לו אישות בה, בזה הוי שלא לשמה, דהיא לו כאשה דעלמא, וכאלו כתב הגט לשם אחרת אבל בנ"ד ובנשתטית דהמניעה מצד אחר מה"ת יהא נקרא כתיבה לשמה, וזה נראה דעת הפ"י רפ"ז דגיטין דהוכיח מסוגי' שם דבעינן וכתב ונתן שהיא בשעת כתיבה ראויה לנתינה ומזה פקפק על המנהג של השלשת הגט, ולא הוכיח כן מסוגי' ערוכה יבמות (דף נ"ב הנ"ל) היינו דס"ל כחילוק הנ"ל, אך מההיא דגיטין שפיר יליף, ומדמי לה המניעה מצידה למניעה מצדו, כיון דמ"מ אין הגט ראוי לנתינה יהי' מאיזה טעם שיהי', אף דמ"מ יש לחלק דמקרי ונתן כיון דאין המניעה מצדו, מ"מ מאן מפיס בסברות קלושות לחלק: