תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ג סימן ג׳

ודאי דהענין קשה מאד, אף דיש לדון כיון דלהרבה פוסקים אין על משפט הירושה דינא דמלכותא דינא, כמבואר בהגהת ש"ע חוה"מ ססי' רס"ט, ועיין בב"י בסי' כ"ז תשו' הרשב"א בארוכה, ונראה לענ"ד להוסיף עוד לשיטת הרמב"ם בהל' נחלות שא"א להתנות ולשנות דינא דירושה כיון דכתיב והיה לכם לחוקת משפט עשאו הכתוב לחק, ואינו בכלל תנאי שבממון קיים, א"כ י"ל דגם דינא דמלכותא דמהני בממון היינו כיון דניתן למחילה וביד האדם בעצמו לוותר זכותו בתנאי, אבל בזה דעשאו הכתוב לחק א"א לשנות בשום אופן והו' כמלתא דאיסורא, ואף להפוסקים דבכל ענין שייך דינא דמלכותא מ"מ נ"ל דודאי אין בחק המלך לומר דהגט לא יכרות לענין ירושה שתהא נקראת שארו וירש, אלא דהוי חק המלך כאומר ירש פלוני נכרי שאינו בעלה, ומה דתולה עד שיגרש בערכאות, זהו כמו תנאי בעלמא דבעוד שלא יהיה הגט גם בערכאו' יהא זוכה בפירותיה ויורשה, ולא דהוי עוד בעל לענין זה, אלא דרך משפטי המלוכה דיהיה לו זכיות מה שיש לבעל בנכסי אשתו, א"כ י"ל דאינו בכלל חוץ מירושתה דהיינו שהגט לא ירות לענין ירושה שתהי' עוד שארו ליורשה אבל נ"ד הוי כאומר שהגט כורת הכל ופקע כל דיני אישות, אלא דמצד משפט המלך זוכה בנכסיה אף שהוא לה כאיש נכרי, מ"מ זהו מספיק על הדין דסתמא שנשאר זכותו מצד דינא דמלכותא אינו מזיק להגט, אבל לומר להם במפורש, תדעו לכל דברים שבממונא עדיין הזכות כמקדם י"ל דהוי כאומר חוץ לירושתה, אף דבשעת נתינת הגט אינו מזכיר זה מ"מ י"ל דהוי כנותן ע"ד האמירה, זולת שיפרש להדיא אני נותן הגט בלי שום שיור ושיכרות בכל ענינים ואין לי עוד שום זכות בממונך מדין בעל רק חק המלך אף שאינך עוד אשתו לשום דבר נותן לו המלך זכות מה שיש לבעל על אשתו או שהב"ד יפרשו להם באר היטב, ועדיין צ"ע: