תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״א סימן ה׳

והנה ביסוד העדות הנכרי במסלפ"ת, כתב מעכ"ת נ"י בסיום דבריו שננעלו שערי היתר מכל וכל אחרי שמצא במרדכי סוף יבמות שאחרי שכתב דגוי מסלפ"ת אינו אומר בדדמי ושכן הסכימו הר"ר נתן בר שמעי' ורבינו שמחה, כתב אך בזה נסתפקו וגמגמו בנכרי דמסלפ"ת וסח שראוהו צף היאך נתן טב"ע בכוונה עיי"ש, וה"נ בנ"ד ממש שלא הכירו רק בעת שצף ע"פ המים, עכ"ד, נראה שכבודו הבין דהמרדכי בא לומר דע"י שראוהו רק בעידן דצף א"א לכוון היטב בטב"ע, ובזה לא מצינו דפליג, אבל אחר המחילה מכ"ק אינו כן, דשטחיות דברי המרדכי הי' רק לחלק בין עדות על גוף ענין ההריגה ומיתה דבזה דמבעי' לן דע"א במלחמה, מסלפ"ת קיל מיניה דאינו אומר אחר הנדמה רק מה שראה, אבל לענין ההכרה שזה פלוני דבעי עיון וכוונת הלב בזה נסתפקו וגמגמו הר"ן והר"ש דגרע משל"ת כיון דלא היתה כוונתו לשום דבר היאך כיון בכוונת הלב לענין אם זה פלוני או לא, ואין חילוק בין ראה כשהוא צף או ראהו מוטל בקרקע, ויעויין שו"ת הרא"ם ח"א סי' ל"ט שהביא דברי הא"ז בשם רבינו נתן ורבינו שמחה ז"ל אך לבינו נוקפי' ע"ז אם גוי מסלפ"ת אמר מצאתי פלוני הרוג עם סימנים אם נאמן במסלפ"ת, דאיך נאמינהו לומר מצאתי פלוני הרוג היכי דאיכא למיחש דאחר הוא וצריך טב"ע וכו' טב"ע צ"ע וטב"ע וזה דמסלפ"ת ואין דעתו להעיד, אלא שראה אותו ממילא איך סמכיכן עליו וכו', וכן מ"ש בעל ההלכות מיימוני וז"ל אך בזה נסתפקו וגמגמו איך שהגוי המסלפ"ת שראהו צף ע"פ המים היאך נתן טב"ע במים, דבשלמא ישראל דמכוון להעיד איכא למימר נתן בו טב"ע במתכוון כדי להעיד אלא בגוי שאינו מתכוון לשום עדות דלא מיירי אלא בגוי המסלפ"ת שאמר שראהו מת מוטל בארץ או צף במים והכיר אותו בטב"ע שהוא פב"פ והניחו והלך לו שאין שם כוונה כלל וכו' הרי מבואר דספיקו דהר"ן והר"ש על יסוד מסלפ"ת ע"י טב"ע ואין חילק בין ראהו צף או ראהו מוטל בארץ מת, וכן מבואר דעת הח"מ ס"ק ק"ה ובב"ש ס"ק קנ"ה, והן הן הדברים שכתב הב"ש ס"ק ע"ו דהר"ש והר"ן ס"ל דבמסלפ"ת לא מהני טב"ע, וכיון שכן למ"ש הב"ש שם דהרבה חולקים. ה"ה המהר"ם פאדווי ובשו"ת מהר"ם סי' ל"ט [והוא ט"ס וצ"ל מהרא"ם סי' ל"ט] והמהר"י אבן לב והמהרש"ך דס"ל דגם מסלפ"ת מהני טב"ע, א"כ ה"נ בראהו כשצף ע"פ המים וכן מבואר להדיא בשו"ת הרא"ם ז"ל דבסיום דבריו כתב וכ"ז אא"צ אלא לאותן הגאונים שהי' לבם נוקפים ע"ז, אבל לשאר הגאונים שלא הי' לבם נוקפם ע"ז שפי' בלא שום כוונה ועיון להתיר האשה ע"י טב"ע דגוי מסלפ"ת שכ"כ הא"ז בשם רבינו מנחם ור"א ור"ק ז"ל שכתבו בתשובה וז"ל, כבר פשטה ההוראה בישראל דאפילו עד מפ"ע אפילו עבד ושפחה נאמנים, א"כ בזה הנידון שלפנינו שיש גוי מסלפ"ת שראהו צף ע"פ המים והכירוהו בטב"ע נראה לנו להתיר ואין לפקפק בדבר, עכ"ל, לזה צ"ל דהי' לנו לסמוך להקל בנ"ד ע"י טב"ע דמסלפ"ת: