ועיין בתוס' יבמות (דף ל"ו ע"ב ד"ה ורי"א וכו') דהוי כמו אה שאירש וכו' וכן הקשה הרמב"ן בחידושיו ב"ב, ולפי הנ"ל דהא במה שאירש מאבא עיקר הטעם דלא סמך דעתיה דחושש שיווכור האב וזהו ל"ש הכא, דא"א להאב למכור כדקתני בוותני' מכר האב מכורים עד שימות האב, וא"כ בטוח הלוקח שיגיע הגוף להבן דזה ל"ש שימות הבן קודם, מש"ה קנה לוקח וק"ל. וא"כ ליתא לתירוצו הנ"ל, דגם במכירת כתובה נימא דלא סמכה דעתיה כיון דהוכחנו מירושלמי הנ"ל דחושש שימות הבעל מקודם מכ"ש דחושש שתמות היא קודם דשכיח יותר כמ"ש תוס' כתובות (דף נ"ב ע"א ד"ה רצה ובדף פ"ג ע"ב ד"ה מיתה שכיח):
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ז׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.