ע"ד שאלתו שמכר חדר מיוחד עם החמץ שבו לנכרי ואמר לו שכל חמצו שיש לו במקום אחר הכל יהיה קנוי לו אג"ק, ואחר פסח וצא שעורים כתושים בחדר אחר, והורה לו המורה להשליכם למים, דלא קנאם הנכרי, כדאמרינן פ"ק דמציעא (דף ט"ז) גבי מה שאירש מאבא, התם לא סמכה דעתיה ה"נ לא סמך דעתיה, דשמא לא יהיה לו חמץ יותר, ומעלתו פקפק בזה, דא"כ היאך מהני מכירת כתובה נימא דלא סמכה דעתה דשמא תמות קודם, אע"כ כיון דקונה בטובת הנאה על ספק זו קנאה, ובאמת גם במה שאירש מאבא אם קכה בטובת הנאה קכאה, וא"כ ה"נ בחמץ דקונה בדבר מועט דהיינו בטובת הנאה קנה עכ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ז׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.