תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ט סימן י״א

אולם יש לדון טובא, דגם למנהגינו לא מקרי עובר על השבועה דהא ידעינן דלא נשבע בשום דבר, וכמ"ש הסמ"ע (סי' ע"ג סי"ח) ואף דכתב שם בכתב שנשבע בפועל מהני, כבר חלקו עליו בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קנ"ב דאין בזה שום חומר ועונש שבועה, א"כ נסתלק עמוד ההיתר בזה, ולא נשאר לנו לדון רק די"ל בעסוקים באותו ענין במקום שנתן בשתיקה מהני דלא מגרע דבורו, וכמ"ש הר"ן להדיא בהך תוספתא, וגם בחה"מ לא נזכר ההיפוך דמ"ש והיו עסוקים בה י"ל דמיירי שהפסיקו מענין זה, אלא שעסקו בה כבר, ומה דלא דחה ג"כ ראיה מהתוספתא דמיירי בעסוקים באותו ענין ממש, והו"ל למנקט רבותא יותר אף בשדכו גדולה לקטן וקטנה לגדול, וכ"כ המהרי"ט בחדושיו, אולם הרי כתב הד"מ בשם המרדכי דאף דעסוקים באותו ענין לא מהני, והב"ש כתב דמשמע כן מלשון הח"מ הנ"ל שכתב והיו עסוקים בה, משמע אף בקדשו מיד, אף אם נדון נ"ד לעסוקים באותו ענין כיון דקודם החופה קבלו קנינים שבין איש לאשתו ונכתב הכתובה הוי לי לאנתו, ומאז עסקו הכל בענינים אלו הוצאות לחופה וכדומה, מ"מ מי יכריע להקל נגד הד"מ ופשטא דהש"ע, ע"כ לדעתי הקלושה אין בזה שום היתר: