אולם אם השטח"ז נקרע בקרע בזמן או בעדים או בתורף, או שקרוע ש"ו איתרע השטר, כדאיתא בש"ע חוה"מ סי' נ"ב, ובפרטות דהאומד הדעת נותן דמכשואי שניה מחלה לו או קבלה הנדן בפרעון, דהא באם היא קיימת במות אביה אם הבנים בוחרים ליתן לה חח"ז בודאי יפטרו משני החובות דהא בשניהם נזכר התנאי אם ירצו ליתן לה כחצי זכר, וכל שנותנים לה כזה בטל ב' החובות, דלגבי כל החוב נתקיים התנאי ובטל החוב, ואם היא מתה בחיי אביה יצטרכו הבנים ליתן ב"פ ח"ז, בדרך קיום התנאי, דהא בתנאי נזכר שיתנו לה או ליו"ח שמבעלה פלוני, וכיון דלא ניתן לה לא נתקיים התנאי של שטר זה עד שנותנים ליו"ח שמבעלה זה, וכן בשטר השני, והוא נגד החוש והסברא, דאם היא בחיי' נפטרים בנתינת ח"ז פ"א ואם אינה בחיים אין נפטרים רק בנתינת ב' פעמים, דהיינו בכולל שלם זכר, וכמו כן אם בוחרים לשלם החוב יצטרכו לשלם שני פעמים, אולם נראה דבאמת גם אם היא בחיים אם נדון דב' השטרות בחזקתן תובעת ב"פ ח"ז, דהוי כנותן ב' שדות לחבירו ובכל אחת התנה ע"מ שתתן לי ר' זוז, דאינו נפסד במה שנותן פ"א ר' זוז דלגבי כל שדה בפ"ע צריך ליתן ר' זוז, וה"ה לגבי כל חוב צריך ליתן ח"ז, ועכ"פ בשטח"ז קרוע בודאי איתרע שטרא, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
