תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ו סימן ה׳

גם אף אם נימא דגם בת"ז איתרע שטרא, מ"מ י"ל דזהו רק בעלמא, דאף אם הוא אוהבו ורוצה שיהיה לו זכות מתנה וזכות פרעון חובו לזמנו, היינו לעשות אפכא לפרוע מיד וליתן לו אז לזמנו מתנה כרצונו, אבל בשטח"ז י"ל דאוהב לבתו שיהיה לה זכות מתנה במעות הללו, וזכות שטח"ז דהיינו החוב לאחר מותו בדרך תנאי עם הבנים, ובזה לא היה לו לעשות בהיפוך לפרוע עתה החוב והמתנה תקבל אחר מותו במה תזכה ובמה יתחייבו היורשים ליתן לה המתנה אם לא שיעשה לה מחדש כענין שטח"ז והפוכי מטרתא למה לי' טוב לו יותר ליתן לה עתה המתנה והשט"ח כדקאי קאי, גם בלא"ה יש לחלק קצת, דוקא בחוב דעלמא שייך סברת הרא"ש דיותר יש לו לפרוע שלא יהיה עבד לוה, אבל בחוב של שטח"ז ל"ש עבד לוה דמעולם לא יתחייב בחייו, גם אחרי מותו הוא רק דחיקה להבנים ליתן לה מעזבונו הסך הקצוב או חק"ז, וניכר לכל שזהו רק שתהנה בתו מנכסיו וכעין נחלה, ול"ש בזה עבד לוה וי"ל דל"ש בזה סברת הרא"ש, ולא אתרע שטרא: