תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ה סימן ג׳

איני רואה הכרח לזה, די"ל זיל בתר אפכא, דלכ"ע גם לרבנן א"י לגרשה בע"כ, אלא היכי דהוא מוכן לגרשה והיא אינה רוצה לכ"ע אינו יכול לכופו לכנסה, אף אם נימא דבעלמא דנין אותו כמורד, מ"מ כיון דאין נותנים לו מה שפסקו לו א"י לכופו לכנסה ופלוגתייהו היכי דהוא אינו רוצה לגרשה דס"ל לרבנן דיכול לעגנה, ואדמון ס"ל דיכול לכופו לכנסה או לפטור אבל היכי דניחא לה בכך לישב גלמודה י"ל דלכ"ע א"י לגרשה בע"כ, ואף אם נידון דיכול לגרשה בע"כ, מ"מ י"ל שאין לדמות איסור חרם דרגמ"ה לאיסור דזיווג ראשון, די"ל דחרם דרגמ"ה הנ"ל בכל אופן, והרי בשהה עמה עשר שנים ולא ילדה דודאי בזיווג ראשון מגרשה בע"כ, ואעפ"כ נחלקו גדולי הפוסקים אם גם בזה חרם דרגמ"ה, ועי' בב"ש ססי' קנ"ד שהאריך להוציא ממשמעות הפוסקים, דאף בזה"ז יכול לגרשה בע"כ, והרי לדעת הב"ש בפשיטות יש ללמוד זה מדיכול לגרשה בע"כ בזיווג ראשון, דהא ודאי אף לר"א דס"ל סוף פ"ז דכתובות דאין כופין אותו להוציא, מ"מ בודאי ס"ל דהוא יכול לגרשה בע"כ בזיווג ראשון כדקתני בברייתא יוציא ויתן כתובה דמשמע ודאי אף בע"כ דידהו ונלמד מזה דאף חרם דרגמ"ה הכי הוא, א"ו דאין לדמות ללמוד זה מזה, אלא דהב"ש סי' ע"ז וע"ט למד רק על ענין התחייבות בעוד שלא גירש, דכי היכי דבזיווג ראשון אם רצונו לגרשה אף דמעכב מלגרשה ואין הב"ד מניחין אותו, מ"מ כיון דהוא מוכן לגרשה לא מקרי מורד, וכן בלקתה אין חייב לרפאותה, ה"נ אם מעוכב מלגרשה על חרם דרגמ"ה, הא מ"מ הוא עומד וצווח שרצונו לגרשה, ומה לי דמעוכב מחמת איסור דזיווג ראשון או מחמת חרם דרגמ"ה, ומה דכתב הב"ש סי' ע"ט בלשונו וה"ה בזה"ז וכו' י"ל דיכול לגרשה בע"כ, היינו דיכול לומר הרי גיטך דאני רוצה לגרשך ואינו חייב לרפאותה, אבל לענין מעשה הגירושין עצמו אין ללמוד זה מזה, דהרי רבו כמו רבו ספרי שו"ת מגדולי רבותינו בענין גירושין בע"כ אם גם בזה תיקן, ואם יכול לגרשה בע"כ, ולא הזכירו מאיסור זיווג ראשון, דמשמע דבמקום שלא נתפשט חרם דרגמ"ה הוי פשוט להו דבאופנים ההם יכול לגרשה בע"כ, ונסתפקו דאולי מחמת חרם דרגמ"ה אסור לגרשה בע"כ, ואך מצאתי להדיא הדין בשו"ת מהרי"ק סי' ס"ג, וז"ל, אמנם אודות האיש אשר התנו עמו ארוסתו ואביה ליתן לו נדונדיא ועתה פושטים לו הרגלי הנראה בעיני שיעמידם לפני טובי העיר ואם יסכימו שהם מעוותים אותו, אז יבקשו מאתם שיכתבו הדברים לפני מ"צ שלהם והם יעיינו בדבר לגרשה בע"כ, או לישא אחרת, עכ"ל משמע אף אחר חרם דרגמ"ה יכול לגרשה בע"כ, אולם גם זה יש לדחות, די"ל דמיירי דהיא פסקה ג"כ על עצמה כדייקת לשון שהם מעוותים אותו, בזה יכול לגרשה בע"כ, אבל בלא פשעה דלא פסקה על עצמה עדיין לא שמענו אם יכול לגרשה בע"כ: