אך בנ"ד מצאתי תרופה להיות מבואר בש"ע אה"ע סי' ס"ד ס"ה דבאלמנה אין חופה קונה, ועי' בב"ש דעכ"פ לכ"ע אין חופת נדה קונה באלמנה עיי"ש, משמע דהיא כארוסה לכל דבר כמו בחופת נדה דעלמא להרמב"ם, א"כ בנ"ד דהיא חופת נדה, י"ל דהוא בכלל קידש לחוד, והדרן לפסקי דהרמ"א לסמוך בשוגג על דעת הרמב"ם בקידש א"צ גט, בצירוף דעת הא"ז ומהרי"ו להקל בשוגג, באופן דבנ"ד ג' צדדי קולות, א', דעת הפוסקים במרדכי דמזנה י"ל דגם להר"ש לא גזרו דין מינקת חבירו, ב', דעת הא"ז ומהרי"ו להקל בשוגג, ג', דעת הרמב"ם והר"י אורלייניש והר"ן והב"י להקל בקידש, ובנ"ד דהוי חופת נדה הוי כקידוש לחוד, לזה בשעת הדחק וחשש מכשולים יש לסמוך להקל שא"צ גט, אבל עכ"פ הפרשה צריך שירחיק לעיר אחרת וישבע עד"ר שלא ישוב למקומה עד תום כ"ד חודש, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.