אמנם בנ"י יבמות מבואר דס"ל דבזונה גם לדעת הר"ש אסורה דגרושה תתבע לבעלה למסמס בבצים וחלב, משא"כ זונה כסיפא לה למתבעי, וכמו שביאר דבר זה היטב בשו"ת צ"צ סי' ע"ה עיי"ש שדבריו נכונים בלי פקפוק ושאין להקל כ"א במופקרת לזנות כמ"ש בהגהת ש"ע, ובנ"ד דנתודע לי אחר החקירה שנאנסה ולא נשמע עליה שום פריצות, אין להקל בכח היתרא זה לחוד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
