תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ט סימן ג׳

הנה דבר זה מחלוקת אחרונים, דעת החלקת מחוקק אה"ע ססי' נ"ה דהוצאת קבורה על שניהם כיון דמחזיר החצי, ודעת הב"ש שם דהחיוב כולו על הבעל ובנחלת שבעה בהל' תנאים אחרונים סי' ט' אות ד' נראה דעתו ג"כ כהב"ש] והביא ראיה משומרת יבם סי' ק"ס, ונראה לענ"ד דלא דמי די"ל דכך היתה תקנת חז"ל, דנגד זכות שנתנו להבעל עדיפות מהאב שיהי' הוא יורשה ולא האב אף אם אינו יורש הכל, מ"מ אם במין אחד מהנכסים זוכה בהם הבעל לבדו חלה חיוב קבורה על אותן הנכסים שזוכה בהם הבעל לבדו, מש"ה בשומרת יבם, לא מבעי' לדעת תוס' דהיבם יורש כל הנכסי צ"ב, א"כ בנכסי צ"ב הפקיעו ירושת האב מהם, מש"ה חלה חיוב קבורה על נצ"ב, אלא אף לאינך שיטות, וכדקיי"ל דבנצ"ב יחלוקו, מ"מ כיון דלגבי יבם גם המנה ומאתים הן מדין ירושה כאלו הכניסה לו וכמ"ש תוס' כתובות (דף פ"ב ד"ה יורשי הבעל) הדרינן לסברא הנ"ל כיון דלגבי עיקר כתובה הבעל לבדו הוא שם יורש ולא יורשי האב שייך תקנת חז"ל שהחיוב קבורה חל על אלו הנכסים דהבעל לבדו יורשה, משא"כ בתקנת שום בשנה שניה, דמצד מנה ומאתים לא מקרי יורש דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים, ולגבי אינך נכסים כל אימת דהבעל יורש גם יורשי האב יורשים ואין בנמצא שום מין נכסים שיהי' הבעל לבדו שם יורש עליהם, וא"כ מכל הנכסים שבשבילם חיוב הקבורה, כמו כן חל החיוב ג"כ על האב, ובזה נסתר ראיית הב"ש והנ"ש ממהרי"ל. והיינו ממה שהוכיח המהרי"ל דתקנת שו"ם הי' ג"כ על נכסי מלוג ממה דהדין דבשנה הראשונה פטור מלקברה, לפי הנ"ל אין מזה ראיה, דקושייתו ג"כ כנ"ל, דאם איתא דנ"מ אינו מחזיר, א"כ על הנ"מ הבעל לבדו שם יורש עליו, מ"מ החיוב קבורה עליו מכח אלו נכסים דהיינו הנ"מ, כן נ"ל נכון בסברא: