תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ז סימן ד׳

עוד העברתי עיני כבודכם בזה הדין (דף ס"ה) דאף בעידי שליחות מהני רק אם הם עידי מסירה, דבלא"ה מקרי חצי דבר, והריב"ש סי' הנ"ל השיב ג"כ טעם זה לפסול הגט כיון דעידי השליחות לא היו עידי מסירה דפוסל הרמ"ה משום חצי דבר, וממה דסיים הריב"ש וז"ל ואעפ"י שכתבתי שאפשר שאין הגט מתקיים במה שכתב בשטר שליחות שמסר הבעל לידו גט כשר דעדיין אפשר דזה גט אחר הוא, י"ל דהיינו דוקא לענין שצ"ל בפ"נ שהוא קיום גט עצמו אבל לענין מיכוי שליח כיון דאינו אלא משום חששא אם אמר הא' בפ"נ אם לא יש להקל משום עיגונא עכ"ל. א"כ בנ"ד דהוי רק ספק שמא לא אמר בפ"נ משמע דיש להקל במקום עיגון, ועם כל זה עדיין צריך ישוב גדול, לזה תמחלו לטרוח ולהשתדל שיהיו עוד ב' שמכירים חתימות עד השני של הגט ששלחתי לידכם, ובמכ"ת לא יפה עשיתם שהנחתם להעד יהודא בן משה שיכיר חתימת עצמו וחבירו, ובזה אם תמצאו רק אחד שמכיר חתימת שניהם לא מהני, דהוי מפיק תלתא ריבעא אפומא דחד סהדא, ומהראוי הי' לכם שלא יעיד העד יהודא על חתימת עצמו כלל, רק על חתימת חבירו, והוא עצמו יחתום בפני ב"ד חתימתו על החרס, ובזה מהני אם תמצאו רק ע"א דמכיר חתימת העדים, ועיין ש"ך סי' מ"ו סל"ח, כן נראה לענ"ד: