תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ו סימן ז׳

מה שכתבתי דהמקדש חשב דהרבה עדים רואים לא מקרי תפיסה ברשות על הס' וכיון דליכא רק ע"א אוקי ממון אחזקת מר"ק וליכא ג"כ דידה, וכן י"ל דנחית אדעתא דקדושין ודאי ולא על הספק, ועל זה כתב רומ"פ נ"י הא חזינן דאתפיס על הספק, דדלמא אין הקישוט ש"פ, זה אינו, דאולי הוא חישב בודאי דקישוט ש"פ, וכדאמרינן בקדושין (דף נ') בין פרוטה לפחות מש"פ, לא קיים להו לאנשי ובאמת לענ"ד בההיא דכתובות (דף ע"ד ע"א) המקדש בפחות מש"פ ובעל דאמרינן בהא הוא דלא טעי, היינו דבר הידוע לכל דאין בו ש"פ שחסר הרבה מש"פ, אבל אי חסר מעט מש"פ הא אמרינן דטעי, ואולי הוא בכלל דברי הב"ש סי' ל"א ס"ק ל"א, ואולם יש לעיין לפ"ז מה פרכינן בקדושין (דף י"ב) ההוא גברא דאקדיש באבני כוחלא וכו' ואמר שמואל חיישינן, והא כיון דר"ח הוצרך לשער ודאי אין גלוי וניכר להדיא דאין בו ש"פ, מש"ה אם ישתכח דלא הוי ש"פ לא הוי קדושין דהוא נחית לודאי, ויוסתר מזה סברתינו לדון בטעות, אבל באמת דברי אמורים בדרך גיבוב היתירים דאם בנ"ד מבורר דיש בקישוט ש"פ, י"ל כזה דנחית לודאי, ואם אין בקישוט ש"פ קיימא היתר הראשון דהוי ס"ס, ועיקר דעתי היה מחמת זה, דהיתר האחר דנחית לודאי, הוא רק הערה בעלמא ולא דנתי עלה כמ"ש במכתבי הראשון: