מה שכתבתי במכתבי הקדום דהוי ס"ס וחזקת היתר, ורומ"פ כתב דלא הוי חזקה, כיון דנעשה מעשה קדושין איתרע כמ"ש תוס' כתובות (דף כ"ג) הא שפת יתר הוא, דההיא דחזקת היתר, דעיקר מה שרציתי לומר דאף להאוסרים בא"א בס"ס, היינו דהוי חזקת איסור, משא"כ בנ"ד, והרחבתי לומר דהוי אפילו חזקת היתר ואם איתרע הא על כל פנים חזקת איסור ליכא, גם בפשוטו דמדאורייתא הוי חזקה מעליא, אלא דבאיתרע החמירו חז"ל עיין בר"ן גבי נתן הוא ואמרה היא דדן עלה דמדאורייתא אוקמוה בחזקת פנויה ומדרבנן החמירו:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.