ואולם עכ"ז יש לדון, דהא די"ל דאינו נאמן דאין אדם משים עצמו רשע, דהא בגדולה בחזקת נדה הם כדאיתא בש"ע אה"ע רסי' כ"ו דבודאי בושה לטבול, ואף די"ל כיון דעכ"פ אפשרות שטבלה לנדתה נאמן הבא עליה, מ"מ הוי איסורא דרבנן דפנויה, ומההיא דארוס וארוסתו דהוי ג"כ איסורא דרבנן, דכלה בלא ברכה י"ל דדלמא באמת בירך חתנה, גם הא כתבנו דלא מדין עדות הוא רק מכח ברי וברי של הבע"ד, אבל באם באנו לדון מכח עדות, י"ל דא"א משים עצמו רשע, ואפשר לומר דהא אמרינן ביבמות (דף כ"ה) דאם גזלן כשר לעדות אשה אף דלא פלגינן דיבוריה נאמן, ולכאורה קשה, הא מ"מ נימא א"א משים עצמו רשע וא"כ לומר הרגתיו, בזה היה נראה דבזה אין מסלקין עדות אלא בפלוני רבעני ס"ל לר"י דכיון דאומר על עצמו שהוא רשע פסול לעדות שרבע פלוני, ורבא אמר דא"נ לפסול עצמו לעדות עפ"י עצמו ולא נפסל, ואי בממנ"פ אם אמת הוא נפסל בזה אמרינן פלגינן דיבוריה, ובזה פרכינן ביבמות מר"י דגם בהרגתיו נימא דפסל עצמו לעדות וא"נ להעיד, ומשני דגזלן כשר לעדות אשה, א"נ כרבא דאינו נפסל ע"י עצמו, א"כ י"ל דבנ"ד דאף אם אמת כדברי הנער ועביד איסורא דרבנן לא נפסל לעדות, דבפסולי דרבנן בעינן הכרזה, [ובמק"א הארכתי אם גם לעדות איסור בעינן הכרזה] בזה אף דבדיבורו עושה עצמו רשע, לא מסלקינן עדותו כמו בהרגתיו אם גזלן כשר לעדות אשה, אך זהו אינו מספיק, דהא הנ"י [הובא בסמ"ע סי' ל"ב כתב דלאותו עדות שנפסל בו א"צ הכרזה, א"כ ה"נ בנ"ד, דאם אמת כדבריו נפסל לעדות ההוא בלא הכרזה, ולומר מהא דפלגינן דיבוריה דנבעלה לאחר, דנ"ל דזהו דוקא ברבעני, דעדותו שרבע פלוני וקיי"ל עדותו בזה שפלוני רבע, וכן בהרגתיו דהבא להעיד שבעלה מת בזה מאמינים אותו, וה"נ בנ"ד אם בא להעיד שכשירה לכהונה ע"י שבא עליה י"ל דפלגינן דבוריה ועדותו שנבעלה לכשר אחר, ובאמת הא לא בא להעיד על כשרותה אלא דתבעה אותו ליתן בדרא דממונא והודה לה דזהו ל"ש פלגינן דיבורי' דהא הודאתו סובב דוקא על עצמו, וגם אף אם אמרינן דפלגינן והוא לא בא עליה רק אחר, איך נכלל בעדותו שאחר כשר בא עליה, הא לא בא להעיד על כשרותה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
