תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אינו כן, דכל דברי הב"ש רק לענין דיכול לטעון טענת בתולין דהוא מקח טעות, אבל מ"מ כתובתה רק ק', דהא א"א לחלוק על הברייתא מפורשת דקתני אעפ"י שיש עדים וכו' כל כמה דלא מצינן תנא דפליג, דדוקא לענין דיש לה טענת בתולין בזה למאן דמתני לה אמתני'. אבל אברייתא לא די"ל דטעמא דהברייתא דאין לה ט"ב, דס"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה, ובזה קיי"ל כסתמא דמתני' דוהי' מקחו מקח טעות לגמרי משמע, אבל לענין הך דינא דהברייתא דכתובתה מנה לא מצינו חולק, ואף דאינו מפורש בברייתא דכתובתה מנה, מ"מ הא ממילא מוכח כן, מדקתני דאין לו ט"ב ומטעם דנמצאת בעולה ויש לה מנה, ואם איתא דכתובתה ר' הא יש להן ט"ב להפסידן מנה, ולומר דבאמת הכי קאמר דא"ל ט"ב להפסידן לגמרי, זהו בורכא, דמאי אר"י דהך נשים הא בכל נשים הדין כן דנמצאת בעולה יש להן מנה, וגם מה זה טעם דהרי כנסה הראשון, אלא ע"כ דכתובתן מנה, ונתן טעם דאין להם ט"ב, שכבר כנסה ראשון, דבלא"ה אין להם רק מנה, וכמ"ש תוס', וא"כ הדין מפורש בברייתא דכתובתה רק מנה וממילא קיי"ל כן, ומ"ש מעכ"ת עלה דהב"ש וממילא מובן מזה דאם יש עדים דכתובתן ר' לפירוש תוס' שם שכתבו דהטעם דהבעל אינו סומך על העדים, וסובר דלשבחן אומרים כן וא"כ להב"ש וכו' עכ"ל, אין בזה טעם, דתוס' ג"כ כתבו כן רק ליתן טעם דלא הוי מקח טעות, היינו משום דנשאה בחזקת בעולה, דסבר דלשבחה אומרים כן, אבל מ"מ הא ידוע לן בעדים דהיא בתולה, ולמה אין לה מאתים, א"ו דבזה טעמא אחרינא, דכל נשואה כיון דהיא בחזקת שתבעל ובדרך לא פלוג אמרו חז"ל דנשואה אף דהיא נשואה בתולה כתובתה מנה, וכמ"ש הרמב"ם פי"א הט"ז, וא"כ ה"נ להב"ש, ואדרבא דאם פסקינן דביש עדים ג"כ אין להם ט"ב, והיינו כמאן דמתני' אברייתא הי' מקום לומר דדינא דהברייתא רק לענין דאין להם טענת בתולים דלא מקרי מקח טעות, אבל כתובתה מאתים דמיני' לא מיירי הברייתא, וי"ל כיון דידוע לנו בבירור כתובתה ר', אבל להב"ש בכוונת הרמב"ם דיש להם ט"ב, וע"כ משום דהברייתא ס"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש להם מנה, א"כ מוכח דס"ל להברייתא דכתובתה ק' וכנ"ל:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.