תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ׳ סימן ח׳

הנה בש"ע סי' קכ"ט סח"י מי שנשתנה שמו וכו' אבל אם אין קוראים אותו בשם שני כלל, אינו כותב אלא שם הראשון בלבד, ונראה דלאו בדוקא נשתקע שם השני דהדרא לקמייתא, אלא ה"ה בנשתקע שם הראשון, אין כותבין אלא שם שני בלבד, כדאיתא בב"י בשם תשובה אשכנזית בגט שנכתב מרים עיי"ש. אולם בש"ע הנ"ל מביא ויש מי שמצריך ב' גיטין, והב"ש כתב דנראה עיקר אם נשתקע שם הני א"צ שני גיטין, וכותב רק שם הראשון. [והנה אף מדכתב הב"ש תחילה ואין חילוק בין אם נקרא בשם הראשון או בשם השני ועלה כתב ומיהו נראה אם נשתקע שם השני מדדייק שם השני, משמע דרק בזה מכריע שאין צריך גט א' דהדרא לקמייתא של שם הראשון, אבל בנשתקע שם הראשון צריכה ב' גיטין, מ"מ לאו בדוקא נקט כן, דהא הב"ש סיים גם יש לחוש שיאמרו דאין זה המגרש, דהא א"י אותו שם, וזהו שייך גם בנשתקע שם הראשון, ואפשר דגם הב"ש נקט לרבותא נשתקע שם השני, דאף דהשם השני מחמת חולי הוא עיקר, דהרי במקצתם קוראים אותו בשם החולי כותבים שם החולי לעיקר, ועל שם הראשון אף שרוב קוראים אותו כך, כותבים דמתקרי, דמ"מ בנשתקע לגמרי אין כותבין אותו, ואולם דעת גדולי גאונים בתשובתם לחוש בליכא דחק ועיגון לכתוב ב' שמות, ומה דנקטו לכתוב באחד שם זה ובאחד שם זה, נראה לענ"ד דשלא בדקדוק נקטו כן, דאם הדין דצריכים לכתוב שתי השמות מה מהני הנך ב' גיטין, סוף סוף לא נכתב בגט רק שם אחד, וכי שייך לצרף השני גיטין להתגרש בהם כיון דלכל אחד פסול, אלא ודאי נראה דכוונתם לכתוב גט א' על שם שקוראים אותה, וגט א' לכתוב שני שמות שם שקוראים אותו לעיקר ועל שם שנשתקע דמתקרי: