תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ט סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

לא כן אנכי עמדי, דהרי ר"ת בא בטענה זו דא"א לומר דתקנת ר"ג הי' לכתוב לישנא דוכל שום, הא זימנין אתי לידי תקלה כשאין לו אלא שם הכתוב בגט, וע"י שכותבים וכל שום נראה שהמגרש יש לו עוד שם אחר ואין זה בעלה של זו, הרי בפירוש דמגרע גרע, והרמ"א דחשש לדר"ת ובכה"ג מגרע גרע, ואני חושש עוד, דאף להרמב"ם דכותבין בכל גיטין וכל שום היינו דיש ליישב קושיית ר"ת הנ"ל, כיון דתקנת ר"ג הוא לכתוב כן הנוסח ידוע לכל שזה נוסח הגיטין וליכא חשש לעז. אבל בכתב ב' שמות במפורש בזה י"ל דגרע, כיון דחזינן דלא רצה לכתוב רק שם אחד ולכלול שם השני בוכל שום, והיינו כר"ת, א"כ ניכר שמה שכתב ג"כ וכל שום, משום שיש לו עוד שם שאין ידוע לנו, עכ"פ לר"ת דהלך הרמ"א בשיטתו מגרע גרע, ולזה הי' מהראוי למעכ"ת שלא לסמוך על סתם מנהג אשכנז, ואם א"י במקומו שום מנהג יש לחקור בסביבה הנהוג בקהילות גדולות ומנין לנו שכל ערי אשכנז נוהגים כהמחבר, ובנ"ד באם במקומו המנהג כן ובמקום הנתינה אין המנהג כן, זהו ממש דינא דהב"ש סק"ב בשם הנ"ש לפסול, והב"ש חוכך ג"כ בזה, והיקל רק במקום עיגון, וזהו הכל בנכתב רק שם אחד ונכתב ג"כ וכל שום אבל בכתב שני שמות במפורש, י"ל דוכל שום מגרע אם אין לו עוד שם אחר יותר משני השמות וכנ"ל:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.