תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ה סימן י״ג

והשבתי לו: לדעתי אם באנו ללמוד משתוקי ולכייל בכללא רבא לדמות לזה כל דיני גיטין וקדושין, א"כ נלמוד דאף במקום עיגון לא מהני ס"ס, דהא בשתוקי אף בנשא יוציא ועיקר פסולו לבא בקהל הוי כדיעבד כמ"ש הר"ן פ"ק דכתובות גבי ההיא ארוס וארוסתו. והרי אף בבת עיסה דליכא חזקת כשרות נחלקו הפוסקים אם תצא, וזה בפסולי כהונה אבל בפסולי קהל הוכיח הב"ש סי' ב' סט"ז דאף הב"י גופי' דהוליד המשמעות מהרמב"ם דבת עיסה תצא, מ"מ מודה דבפסולי קהל ל"ת (וקצת קשה הא כיון דאסרת לבת עיסה לבא בקהל הוי כדיעבד כסברת הר"ן הנ"ל, ונ"ל דהיכי דלענין יחוס כהונה אף דיעבד תצא בזה בעי' לפסול קהל דיעבד ממש. אבל האיסור לכתחילה לבא בקהל לא מקרי כ"כ דיעבד. וכדדייק לישנא דהש"ס והא נמי כדיעבד דמי] ורומפכ"ת נ"י כתב בספרו הנ"ל סי' ד' כן. ולהנ"ל מוכרח דאפי' נשאת תצא כבהג"ה שם. ובאמת מוכח לדעתו דאף בפסולי קהל תצא והשיג על הב"ש דס"ל דבפסולי קהל אף לכתחילה מותר בס"ס, ולענ"ד אין זה השגה, דהא ע"כ מוכח דאף לר"ג אלים לי' ס"ס מרוב, דהא קיי"ל דבחד רובא באינה טוענת ברי דתצא, ואלו באלמנת עיסה קיי"ל דל"ת. וא"כ י"ל דס"ס מקולים בפסולי קהל, אף בליכא חזקת כשרות, ורק ברוב מחמירים כדאמרינן אבל פירש אחד מציפורי ובעל הולד שתוקי, דלדעת רוב הפוסקים קאי גם לר"ג ובליכא ברי. וא"כ תו לק"מ משתוקי דהוי ס"ס, דהרי אף בודאי אזיל איהו לגבה מחמירין, וא"כ ליכא ס"ס, גם נראה לענ"ד דנ"ד עדיף כיון דאומרת לא שמעתי, הוי ברי וס"ס, אף דקיי"ל דברי וחד רובא לא תנשא היינו בפסולי כהונה, וגם הלא ס"ס עדיף מרוב, א"כ י"ל דברי וס"ס מהני, וביותר דהא מה דמחמירינן בברי וחד רוב, היינו לחוש לדברי ר' יהושע אבל בס"ס גם לר"י מהני אפילו בלא רוב, ולר"ג אלים ליה ברי. א"כ בברי וס"ס דלכ"ע שרי בזה לא מחמירינן, ומזה הטעם מה דהביא ידידי מעכ"ת נ"י ראיה לדעתו מדברי תשו' מהר"ם פאדווי סי' ל"ב שכתב, ומי יכניס ראשו וכו' אף דהוי ס"ס, דהתם אף דטוענת ברי מ"מ לגבי הנושא אותה לא מקרי ברי כיון דהעד מכחישה הוי ברי וברי. אבל בנ"ד אין מי שיכחיש אותה אם שמעה הוי ברי וס"ס: