תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ׳ סימן ג׳

לדידי מספקא טובא ואף בדיעבד, דהרי באמת דהבעל שלחו תו ליכא חשש, דהבעל אינו חשוד לזייף, דמה"ט בשנים שהביאו גט כיון דמהני לומר דהבעל שלחם ליכא, חשש כלל, כמ"ש תוס' ריש גיטין, ומה דהוצרכו לומר השליח בפ"נ ובפ"נ והאמיניהו בכך ולא האמיניהו לומר שליח אני מהבעל וממילא ליכא חשש, צ"ל כמ"ש המהר"ם שי"ף ריש גיטין, דבאומר בפני מידק דייק יותר, וא"כ כל עיקרו דבפ"נ ובפ"נ רק מהחשש שהבעל יאמר לא שלחתיו והוא זייפו, א"כ מה מהני שהבעל אומר בפ"נ. הא מ"מ החשש במקומו שהבעל מכחישו ולומר לא שלחתיו, ואם נימא כיון דהשליח יאמר שליח ב"ד אני דהאויניהו רבנן בכך כמו בשליח עושה שליח, ואנו דנין דודאי הב"ד ההוא ידעו דהגט אינו מזוייף אם שהובא ע"י שליח שאמר בפניהם בפ"נ, אם ע"י הבעל שאמר בפ"נ, א"כ גם בלא שיאמר הבעל בפ"נ, יהא מהני כשהבעל מוסרו להשליח בפני ב"ד והשליח יאמר שליח ב"ד אני, דמכח זה ידעינן אי דשליח מוסר בפניהם לזה שליח ואמר בפ"נ, אי דהבעל מסר לשליח זה בפניהם דליכא חשש זיוף, וזהו בודאי אינו במשמע מסתימת הש"ס והפוסקים, דהא עפ"י רוב בב"ד מגרשים, ונהי דאינו מלתא דפסיקא דמגרש ודאי בב"ד, אבל מ"מ עפ"י רוב מגרש בב"ד, ועי' בש"ע (ססי' קכ"ג) וא"כ למה צריך כלל שיהי' השליח בשעת הכתיבה ויאמר בפ"נ, הא די שיאמר שליח ב"ד אני, וחידוש כזה הו"ל להפוסקים להשמיעני דאם הבעל מגרש בב"ד א"צ שיאמר השליח בפ"נ ולא צריך לשום דבר, ודי שיאמר שליח ב"ד אני, אלא ודאי משמע דלא מהני, וא"כ מה מועיל יותר באמירת הבעל בפ"נ, הא לגבי דידי' אין נ"מ בין שיאמר בפ"נ או לא, ולומר דבאמת מדינא לא צריך כלל לאמירתו, אלא משום דלא תחלוק, דהא בעל עצמו שהביא גטו א"צ לומר בפ"נ, זולת דנימא לחלק דהיכא שאין בגט תפיסת יד שליח כלל, בזה לא אמרינן לא תחלוק בשליחות, אבל כל שיש בגט תפיסת יד שליח אמרו דלא תחלוק, וצריך שהבעל יאמר בפ"נ ודוחק, אלא ודאי דתקנת חז"ל כך הי' דבכל גיטין צריך שהשליח הראשון יאמר בפ"נ בכדי שאם הבעל יערער, יהא השליח הראשון נאמן נגדו, וא"א להבעל להכחישו בשום פנים, אבל אמירת הבעל בפ"נ אינו מעלה ומוריד: