תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל״ו סימן י״א

ואגב אזכיר מה דתמוה לי בדברי הב"ש בההוא ענינא (סי' קכ"ה ס"ג) העתיק בשם הסמ"ג ומרדכי דטעמא דההיא דשבת (דף ק"ג) דחייב חטאת אף דהוי חק תוכות, דלא גרע מרושם עיי"ש. ותמוה דהא לא קיי"ל כר"י ורושם פעור [זולת דעת הרמב"ם דרושם הוי תולדה עיי"ש] ועיינתי במרדכי פ' הקומץ דכתב ג"כ כתירוץ הר"ן דבשבת חייב מחמת מלאכת מחשבת היינו דעושה ב' אותיות אף ע"י חקק ובסמ"ג הל' גירושין כתב ג"כ וז"ל ת"ר וכתב ולא וחקק וכו' אעפ"י דלענין שבת נקראת כתיבה כמו שהזכרכו למעלה נטלו לגגו של ח' ועשאו ב' זיינין גבי שבת הוא דוקא דבר זה מפני שעל קרשי המשכן שהיו כותבין לסימן לא היו חוששים באיזה ענין היו האותיות עשויות. אבל במקום שנאמר וכתב וכו' היינו ג"כ כתירוץ הר"ן הנ"ל דבשבת בעי' רק ב' אותיות עשויות ע"י כתיבה או ע"י חקיקה. סוף סוף עשה ב' אותיות כתיקונם רק במקום דכתיב וכתב לא מקרי כתיבה, אבל פשיטא דלא מחייבי מטעם רושם, ותדע, דהסמ"ג באותו ענין כתב מקודם להוכיח דזיין אותיות דשעטנ"ז ג"ץ לא מעכב מההיא דנטלו לגגו דח' ועשאו לב' זיינין אף שאינו מתוייג עיי"ש, ומאי ראי' דלמא חייב מטעם רושם, אע"כ דגם בשבת בעי' אותיות כתיקונם, רק דאין קפידא אם הם ע"י כתיבה או ע"י חקיקה. וצ"ע דברי הב"ש.