ואולם כ"ז לענין איסור החלב על אחרים, אבל לכאורה החלב אסור לו לשתות, אבל למכור לאחרים שרי אף דבסתם איסור י"ל דגם הנאה בכלל, כמו בככר זה עלי, דכל הנאות בכלל בעירובין (דף ל' ע"א) מ"מ הכא נראה דהכוונה רק לשתיה כמו שנזכר במכתב, וחיוב על הב"ד לפרסם ברבים לבני הקהלה שהחלב מן העובר אסור לשתות, ואין זה נוגע כלל לענין הותר מקצתו הותר כולו, דזהו שייך על התרת חכם, אבל בזה שלא הותר אלא שלא חל, הרי זה כמו שלא אוכל נבילות ושחוטות למאן דלא ס"ל כולל, וגם לדידן בנשבע שיאכל נבילות ושחוטות דאינו חל על נבילות, ומ"מ על השחוטה חל, וזה פשוט וא"צ לאמרו:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.