תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״ו סימן ד׳

אמנם יש לצדד להקל, דאפשר בנ"ד ל"ש לתלות שהעביר הבודק הסרכה, והיינו כשנדייק לשון הרא"ש שכתב או שהא' אחר שכבר מצא הסרכה לא נזהר והעבירה בהוצאת ידו, משמע שא"צ ליזהר בה עוד, מש"ה העבירה שלא בהשגחה, וע"כ הא דכתב הרא"ש תחילה שהבודק ב' הכניס ידו בחוזק, היינו ג"כ מחמת דלא נזהר בה כיון דשמע דאמר הראשון טריפה, עמדה הבהמה אצלו בחזקת טריפה, והכנסת ידו רק לרווחא דמלתא כמתעסק בעלמא, באופן דלא חיישינן להעבירה אא"כ היכי דא"צ ליזהר בה, א"כ לדידן דמכשירינן במיעוך, א"כ אף במצא סרכה צריך ליזהר שלא יעבירנה, י"ל דלא תלינן שהעבירה, ואף דבש"ע הובא דינא דהרא"ש, והרמ"א לא הגיה כלום, משמע דאף לדידן איתא לההיא דינא דהרא"ש, י"ל למ"ש הת"ש להקשות איך תלינן דהבודק שאמר טריפה מצא סרכה שלא כסדרן, הא עדיין אינה טריפה ודאית, דאית לה תקנה במיעוך, ותירץ דמיירי דהבודק אזיל לעלמא וחיישינן שידע שהעבירה, מש"ה אמר טריפה עיי"ש, א"כ י"ל דמש"ה שייך דין זה גם לדידן דשמא הרגיש שהעבירה, אבל כשהשוחט לפנינו ואמר שלא הרגיש שהעבירה, ואנן נתלי דהעבירה ולא הרגיש, י"ל דזהו ל"ח אלא כשא"צ ליזהר בה, ואינו משגיח על הדבר, אבל לדידן דצריך ליזהר מחמת המיעוך לא חיישינן לזה, ויש לצרף עוד לומר דמיד שאמר הא' כשר אתחזק בהיתירא, וכשאמר הב' טריפה א"נ, דע"א אינו נאמן לאסור, היכא דאתחזק בהיתירא, כדקיי"ל (סי' קכ"ז) ומה"ט י"ל דניחא בזה דינא דהש"ע (סי' ל"ט סט"ז) הבודק שלא כסדרן ואחד מכחישו ואומר כסדרן היתה מעמידים הבהמה בחזקת היתר, ועיין ש"ך שם ס"ק מ"א דוקא בבאו בב"א, דאלו בזה אחר זה הוי ליה האומר טריפה כשנים כיון דכבר נתקבל עדותו בב"ד, וכי אתא אחרינא ומכחיש ליה הו"ל חד ואין דבריו של אחד במקום שנים, ובש"ך שם רמז לסי' קכ"ז ס"ק י"ח [וצ"ל ס"ק י"ד] דהיינו דהריטב"א ס"ל דלא אמרינן דהוא כשנים רק בדבר שבערוה דנאמנתו רק דהוי כתרי, דאין דבר שבערוה פחות משנים, אבל באיסורא הוא רק כע"א עיי"ש, ומה"ט חלקו המהרש"ל והב"ח על המהרי"ק בשוחט ששחט ואמר ששחט כהוגן, ואחד אמר על השוחט שלא שחט כהוגן דהשחיטה אסורה, דאין השוחט כשנים, ולפי הנ"ל י"ל דכיון דהבודק אמר תחילה להב"ד טריפה הוי אתחזק באיסורא, ושוב אין ע"א הבא אחריו נאמן להתיר, כדקיי"ל דבחזקת איסור אין ע"א נאמן להתיר, וכן בההיא דמהרי"ק כיון דהשוחט אמר דשחט כהוגן נתחזק בהיתירא, ושוב אין ע"א נאמן לאסור, ועיין: