אמנם בנ"ד נ"ל דאינו ענין לזה, דאף אם אינו מוקף גויל אין זה פסול בגופו, דו"וו האותיות כתיקונן, אלא דבס"ת ותפילין ומזוזות בעינן ונוקף גויל, כדדרשו רז"ל (מנחות דף ל"ד) אבל מ"מ האותיות בעצמותן כתיקון בלאו הקפת גויל, דהרי בגט עפ"י הדין לא בעינן מוקף גויל, כע"ש תוס' גיטין (דף כ"ד) וכן מוכח וממה דקיי"ל בש"ע א"ח (סי' ל"ב סי"ח) נדבקה אות לאות אף שכגוורה מהני גרירה, ולא אקרי חק תוכות, וכן לא וקרי שלא כסדרן, ע"כ ושום דלא תליא בגוף הכתיבה, א"כ השם בכ"ד בקדושתו קאי ועומד באיסור הקדירה, ומתה קשה לי על הטור (סי' רפ"ו סי"א) דמתיר לגרור הדבק באותיות ד' הנדבקים דהוי ע"מ לתקנו, עיי"ש, ועי' במרדכי דמביא ראיה ווכפל דיו במסכת סופרים, וקשה לי, מנ"ל זה, דהא אף בלא הגרירה האותיות כתיקונן כנ"ל, א"כ מנ"ל דמקרי ע"מ לתקנו, כיון דהאותיות דהשם גופו לא בעי תיקון, וצ"ל דע"מ כיון דלא הוי דרך השחתה רק כדרך תיקון שיהי' אותיות השם כתיקונו להכשיר הס"ת מקרי דרך תיקון, אבל לענין לקדור השם דאינו דרך תיקון בגוף האות אסור, כיון דאותיות השם אין בהם פסול בגופו, וליכא היתר בנ"ד לקדרו:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
