ולפום רהיטא הי' מקום לדון להקל, די"ל ע"כ לא אסר הרא"ש בקדירה אלא כעין שאלתו שרוצה לקדור כדי לתקן הטעות שבמקום אחר מש"ה כיון דהשם כתוב כתיקונו אסור לקדרו, אבל בנ"ד דאינו מוקף גויל, דנפסל השם מקדושתו כמו בכוגע כרעא דה' דהשם בגגו, דמבואר בהגהת ש"ע (סי' רע"ו סי"א) דמותר למחקו ולתקנו, ובש"ך שם כתב הטעם דהכל רואים שהוא ח' וליכא שם, עיי"ש, משמע בלא טעמא דהוי כמוחק ע"ו לתקנו מותר, כיון דנפסל אות מהשם, ועי' ב"י שם בלשון הר"י אלכסנדרי, ואין לזה תברא בצידה מהגהת ש"ע שם שכתב, אבל אם נוגע רק מעט יש לספק בדבר, והטעם דאין פסולו ניכר ונראה כונוחק השם, א"כ אפשר דכ"ד דומה לזה, א"א י"ל דזהו דוקא לגרור דהוא חששא דאורייתא, אבל בקדירה בכה"ג י"ל דמותר, ומה גם דבגרירה גופא כתב הרמ"א רק בדרך ספק, א"כ בקדירה דהרשב"ץ מתיר להדיא, י"ל בכה"ג יש להתיר:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
