אמנם מה דנראה דעת הנב"י שם דהיכא דהוי ספיקא דדינא אם צריך גרירה, אסור לגרור בשם הקדוש מספק, א"כ לפ"ז אסתלק סניף שלנו דהוי ראוי לבילה, דהא לפי דברי הב"י א"צ לגרירה, וממילא אסור לגרור, ואין לדון בזה בדרך ממנ"פ, דאם כדברי הב"י כשר בלא גרירה, ואם כדברי האה"ע דההיתר רק משום דראוי לבילה, א"כ מותר לגרור ע"מ לתקן, דהא עיין בסוגיא דב"ב (דף פ"א ע"ב) יראה כיון דעכ"פ אנחנו מספיקא א"א לעשות מעשה מקרי אינו ראוי לבילה, ולא הוי ממנ"פ, אמנם נראה דאינם נוחים דברי הנב"י בזה, דאף דעושה כן מספיקא מקרי ע"מ לתקן לצאת בזה מספיקא, וראיה לזה דהא בסי' (רע"ו) נדבקה אות לחברתה באותיות השם יש לו לגררה, משמע אף בנדבק אח"כ, אף דלפי הש"ע (סי' ל"ב) משמע דס"ל לעיקר להך תירוצא דאחר הכתיבה אינו מזיק חסרון היקף גויל, ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא מכח ב' תירוצים דהב"י, אע"כ דמ"מ מקרי ע"מ לתקן, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.