תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קנ״ג סימן ג׳

ועדיין אינו מיושב כל צרכו דאמאי לא נקט הש"ס קדוש היום, ולע"ד בהקדם סוגיא דגיטין דמ"ג ע"א אבעי להו מי שחציו עבד וכו' אמר רבא ראוי ליטול ואין לו, ועיין בחידושי הרשב"א דהוכיח דקיי"ל להלכה דקדושיו קדושין, ומה דקאמר רבא ראוי ליטול וא"ל דחויי הוא דקדחי עיי"ש, ולכאורה דחוק מאד דהו"ל לומר דלמא ראוי ליטול וא"ל כיון דהוי רק דרך דיחוי, והיה נ"ל לומר למה דמבואר בקידושין דף נ"א פלוגתא דאביי ורבא דס"ל לרבא במקדש ב' אחיות ואמר אחת מכם מקודשת לי דאינה מקודשת דקדושין שא"מ לביאה לא הוי קדושין, ויעויין בתוס' שם אף דקדושין תופסים בח"ל היינו דבלאו קדושין ג"כ א"ר לביאה אבל לא היכי דהקדושין גורמים איסור הביאה, והנה ודאי אף באומר לב' אחיות ממזרות א' מכם מקודשת לי דמ"מ אינה מקודשת אף דבלאו קדושין ג"כ אין מסורים לביאה, הא מ"מ עתה ע"י הקדושין ניתוסף איסור חדש דהיינו איסור אחות אשה (ואף דאין איסור חל על איסור ולא חל איסור אחות אשתו על איסור ממזרות דאין כאן לא כולל ולא מוסיף מ"מ האיסור אחות אשה יש כאן אלא דלא מחייב תרתי וכדאמרי' ביבמות נ"מ לקוברו בין רשעים גמורים), וכיון שכן י"ל דרבא לשיטתי' בודאי בחציו עבד וחציו ב"ח לא תפסי קדושין דע"י קדושין א"ר לביאה דאתי צד עבד ומשתמש בא"א אף דמקודם היה ג"כ אסור בה משום איסור עבדות מ"מ עתה ניתוסף איסור חדש איסור א"א מש"ה שפיר קאמר בהחלט ראוי ליטול וא"ל אבל לדידן דקיי"ל כדאביי ביעלקג"ם דקדושין שאמ"ל הוי קדושי' שפיר גם הדין דקדושיו קדושין: