תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קנ״ב סימן ד׳

ומה דקשה לי בדברי הרא"ש בסי' ג' ועוד אי לא עטרפי וכו', למה יבדקנו, מלבד דאינו קושיא כ"כ דמ"מ צ"ל הדין למי שירצה לבחון יותר לבדוק החיצון דאולי לא ימצא ארס ולא יצטרך לטרוח לבדוק הפנימי, ביותר תמוה, הא הרא"ש לשיטתי' דס"ל דההיא דמסקי קועי' דמי מיירי לענין דרוסה, ומוכח דלענין ארס ג"כ אמרינן במקום ארס קשחיט ובהמה אין לה תקנה, א"כ בבהמה דא"א לבדוק בפנימי דשמא במקום ארס קשחיט, וירצה לבדוק קודם השחיטה עור החיצון, על זה אמר רבה דושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא היכי דיכול לבדוק הפנימי דהיינו בעוף דשוחט קנה לבדו, אבל בבהמה אין לו תקנה וצ"ע ובההיא עניינא תמהתי על הפר"ח, דבסי' קי"ד כתב דהעיקר כתירוץ הר"ן דאפילו האדים החיצון אין סופו לירד לפנימי, דסימנים קשים הם אצל דרוסה, ותמוה, דהא מ"מ באותו עור דשלט הארס סופו להתקלקל כדחזינן דבקנה אם יש בו טיפת ארס טריפה, דזהירא מקלי קלי, א"כ אף אין סופו לירד בפנים, מ"מ סופו להתקלקל החיצון, וממילא טריפה והר"ן לשיטתי' אזיל דס"ל בשניהם אדומים או לבנים כשר, אבל הפר"ח בסקי"ב דטריפה כיון דעור אחד כולו לקוי אינו מתקיים בעור השני, א"כ אזדא לתירוצא דהר"ן הנ"ל: