תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״נ סימן ו׳

ולקושי' ג' הנ"ל נראה לענ"ד למ"ש תוס' סוכה (דף י' ע"ב) דהקשו דבב' יו"ט של גליות דנולדה בזה מותרת בזה נימא מגו דאתקצאי [והיינו דשמא היום יו"ט, ומ"מ הי' אסור לאכול ביום הא' מספק דשמא הוא יו"ט] ותירצו דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן, ולפ"ז י"ל דהא קשה לרש"י, דהא לערב בודאי הוא לערב יו"ט הראשון, דלערב יו"ט ב' ליכא טעם לאסור, ויקשה אמאי מותר ביום שני נימא מגו דאתקצאי, דהא זהו לא מקרי מוקצה מחמת יום שעבר, דהא גם בלילה אסור בכשיעור כדי שיעשו, ועי' במאור דכתב כן דהוי מוקצה מגו דאתקצאי בה"ש, ואף דרש"י לשיטתיה דמוקצה מחמת איסור דרבנן לא אמרינן מגו דאתקצאי, היינו דהאיסור דרבנן מבחוץ כמו בית שנפחת וכן בטבל בעבר ותקנו דמשכחת לו היתר אכילה אם יעבור על איסור דרבנן ויפחת הבית ויתקן הטבל דיהי' האכילה בהיתר בה"ש, אבל הכא בפירות אלו להם היתר אכילה בתוך כדי שיעשו, ואף דאם יאכלם עובר רק איסור דרבנן, מ"מ לא משכחת בהם היתר אכילה כלל, בזה בודאי אמרינן מגו דאתקצאי, מזה הוכיח רש"י דר"פ לא ס"ל כר"י ולא אמרינן מגו דאתקצאי רק במוקצה דמחובר בזה גם לר"ש אסור וק"ל: