תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ט סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ונ"ל ביאור דבריהם, דבסוגיא פ"ב אינו מבואר להדיא אם לרשב"ג כשר גפטית לגפטים או לא, ובאמת יש מקום לומר דוקא לרבנן כיון דמדינא בכל לשון כשר, רק דבמגילה מיעטו הכתוב מקרא דככתבם וכלשונם, לזה מוקמי המיעוט במסתבר, דוקא למי שאינו מבין הלשון, אבל לרשב"ג דמדינא בכ"מ אינו כשר בכל לשון, א"כ מנ"ל להקל במגילה בגפטית לגפטים, וכעין זה מצאתי בהר"ן פ"ב שכתב דלרבנן דרק משום גזה"כ דקרא ככתבם וכלשונם ממעטינן שאר לשונות, ממילא קיימינן אם מבין הלשון, אף דמבין גם בלה"ק מותר, אבל לרשב"ג דמדינא בכ"מ פסול, וע"כ הא דמשמע דגם לרשב"ג כשר גפטית לגפטים, היינו מסברא דהוי פרסום נס, מש"ה כל שמבין בלה"ק אסור עיי"ש, הרי דיש חילוק בין לרשב"ג לרבנן בשאר לשונות, אלא דסברא להו להר"ן דלרשב"ג כשר עכ"פ כשאינו מבין בלה"ק, אבל באמת גם זה אינו מוכרח, די"ל פסול בכל ענין, וכמ"ש גם הר"ן רק דמשמע כן, ומעתה נ"ל דתוס' דהכא חולקים על דבריהם בסוגיין ד"ה עד שיכתוב, ולא ניחא להו בסברתם שם, דכיון דאינו כשר רק גפטית לגפטים אינו מטמא את הידים, דמה בכך הא מ"מ ניתן לכתוב לזה ס"ל הכא דבאמת כיון דמוקמי המתני' דידים במגילה מוכח דפסול כלל לקרות בתוכו, לזה הקשו דע"כ כרבנן לא אתיא, דאם איתא דרבנן פסלי בכל ענין, הו"ל למנקט בהדי תפילין ומזוזות, אע"כ דמכשרי מגפטית לגפטים, ומש"ה לא כללו גבי תפילין ומזוזות, דהתם בכל ענין פסול, [ובאמת הו"מ להקשות מסוגיא דפ"ב דמבואר להדיא בבריית' דגפטית לגפטים כשר] לזה הוכיחו דאתיא כרשב"ג, והיינו דלרבנן באמת גפטית לגפטים כשר ומטמא את הידים, אלא מתני' דידיה אתיא כרשב"ג, ולדידיה בכל ענין פסול כמ"ש לעיל, ומש"ה הוכיחו דלהך שינויא ס"ל לרשב"ג גם יוונית פסול במגילה ודלא כרב ושמואל, ואף דעדיין יש לפקפק דמ"מ לרשב"ג דממעטי' מקרא דככתם וכלשונם ראוי שיהי' כשר יוונית ליוונים, דהו"ל לאוקמי המיעוט במסתבר באינו מבין וכמו לרבנן, וא"כ עדיין קשה דיוונית תטמא את הידים, בזה י"ל דהמיעוט הוי רק גלוי מלתא דיוונית דינו כשאר לשונות, וממילא פסול בכל ענין, כן נראה לענ"ד:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.