מ"ש מעכ"ת בתוס' מגילה (דף ט' ד"ה כאן וכו') דהך ברייתא כמאן מתוקמא וכו', דברי תוס' אלו צריכים ביאור, דלכאורה תמוהים, איך באו להוכיח מקושייתם דלרבנן מגילה בכל לשון כשר, הא באמת מבואר להדיא דלרבנן דוקא גפטית לגפטים וכו' כשר, א"כ תיקשו לפי המסקנא ממתני' דהכא אמאי לא תני מגילה גבי תפילין ומזוזות, גם קשה איך מסקינן דאתיא כרשב"ג וגם יונית פסול משום דכתיב ככתבם וכלשונם קשה בממנ"פ, כיון דדרשינן לרשב"ג מיעוטא דככתבם וכלשונם א"כ ה"נ לרבנן יש למעט בהך דאין כשר בכל לשון:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
