תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ח סימן ג׳

ובדרך חידוד יש לחזק דברי התומים, דלכאורה דבריו אינם מספיקים, דיקשה בהיפוך מנ"ל להש"ס למידק דהמזיק שעבודו פטור, הא י"ל דבעלמא חייב ושאני בזה כיון דלעצמו מפסיד לא קנסוהו, לזה י"ל דהברייתא דאתיא כר"י כדקתני אם מכרו מכור, ולדידיה אף דהוזל הבהמה, מ"מ כל מה דאפשר לגבות מגופו גובים, כדאיתא בב"ק (דף ל"ד) דלרע"ק כיחש בשעת העמדה בדין, אבל לר"י אין ההפסד לניזוק כפי ערך, א"כ לא משכחת שיהא פחת השחיטה לניזוק, אלא שהמזיק הי' כולו שוה רק כמו חצי נזקו או בפחות וע"י פחת השחיטה מפסיד הניזוק דמשתלם בפחות, א"כ ליכא פסידא למזיק, ומוכח שפיר דמזיק שעבודו פטור, [דדוחק לאוקמי דקודם שחיטה הי' שוה מעט יותר מפלגא נזקו, ואחרי הפחת שוה בפחות מפלגא דשניהם מפסידים] אבל לדידן דקיי"ל כרע"ק שפיר משכחת הדין אף אם שור המזיק שוה הרבה יותר מפלגא נזקו, דע"י פחת שחיטה מפסיד הניזק כפי ערכו דשלו הוזל, ושפיר אמרינן ס' הנ"ל דמפסיד לעצמו: