תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״מ סימן ד׳

והנלענ"ד מתוך הכרח גודל הקושיא, לומר דבר חדש, דשורש פלוגתייהו בדינא דמשואיל"מ בנ' ידענא ונ' לא ידענא וכן בנסכא, היינו אם מה"ת מחשואיל"מ ממילא הדין דנוטל התובע בלא שבועה, אף דבמודה מקצת חשוד שכנגדו צריך לשבע, מ"מ בעלמא ל"א הכי, וכמ"ש תוס' פ"ק דבב"מ לחלק בזה, אבל מאן דס"ל דמה"ת לא אמרינן מחוייב שבועה וא"י לשבע משלם ופטור לגמרי, מ"מ אחרי שתקנו חז"ל דמודה במקצת חשוד שכנגדו נשבע ונוטל, אף דמה"ת פטור לגמרי, מ"מ הי' תקנת חז"ל היכי דיש שבועה דאורייתא על הנתבע ואינו יכול לשבע הפכו על התובע השבועה ותקנו דישבע ויטול, ממילא בכלל הזה גם נ' ידענו ונ' ל"י וכן נסכא דהכלל כל שאין הנתבע יכול נשבע שבועה דאורייתא המוטל עליו, תקנו שזה ישבע ויטול, א"כ עיקר פלוגתייהו אם מה"ת משואיל"מ או לא, ונ"מ אם התובע נוטל בלא שבועה או דצריך לשבע, א"כ בקציצה אי לאו דמדכר דכיר והוי כאמר נ' ידענא ונ' ל"י, הי' מהראוי דהשכיר ישבע ויטול ונכון: