תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ה סימן י״ב

וראיתי להפר"ח סי' תרע"ה מדמי למ"ש הר"ן דבחצר שבו ב' פתחים מב' רוחות דמדליק בשניהן מחמת מראית העין דאינו מברך, ה"נ לטעמא דהרואה אומר לצורכו אדליק מדליק בלא ברכה, וא"כ לא הו"ל להרי"ף להשמיט טעמא דהדלקה במק"ע והניח בקושיא, ואינו מהדומה, דזהו משורש מצות הדלקה לעשות בענין שיהיה היכרא דהוא משום מצוה ולא יטעו הרואים במקום שיש לתלות דלצרכו וליכא היכר לא קיים כלל המצוה, ושאני בחצר שיש לו ב' בתים מב' רוחות דהתם הדלקה ברוח אחד כדינו, אלא דהרואים יחשדוהו שפושע ואינו מקיים מצות הדלקה, בזה הוי רק חשדא ואינו מברך, אבל בהרואה אומר דלצרכו אדליק אין הכוונה דיחשדוהו דמבטל מצות חנוכה אלא דהחסרון בעצמות המצוה, דכך הוא המצוה שיהיה בענין דמעשיו מוכיחים עלה, דעושה משום מצוה וזה הפרסום: