גם אנחנו עמדנו בזה בלימוד עם הבחורים ואמרנו לפרש ד"ה קשה לרש"י, כיון דרבא ממילא צריך לאסוקי דבסיפא הוי חדא במקום תרתי, א"כ למאי צריך כלל לחדש סברא דכאן, נמצא, הא בפשוטו ניחא דכולה כר"י ובסיפא משום חדא במקום תרתי, דס"ל לרש"י דגם לר"י שייך הך סברא, הן כפי פירוש תוס' בתירוץ הא' דא"א לחזקת ממון לסייע לתרווייהו חזקות דזהו שייך גם לר"י, דהא לולי חזקת ממון גם לר"י אלים חזקת הגוף, וכן לפי תירוץ ב' דהתוס' דהאב בא משני צדדים זהו שייך לר"י, ולזה כתב רש"י לתרץ דמה דחידש סברא כאן נמצא כדי לאוקמי כר"ג דהלכתא כוותי, ומ"ש רש"י דשינויא דרב אשי מהדר נמי לאוקמי כולה כר"ג, בזה באמות לא נקט רש"י משום דהלכתא כוותיה, אלא דמהדר לאוקמי כחד תנא ומה דנקט רש"י ר"ג, היינו כיון דקושטא הוא דמתני' אתי רק כר"ג:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.