מ"ש מעכ"ת נ"י על דברי צל"ח פסחים שכתב דלר"י דס"ל כבוש אינו כמבושל, אנו הוי כרותח דמליחה, מש"ה הוי בב"ח חידוש, דאי תרי וכו', דזה לא יתכן לשיטת רש"י ריש סנהדרין דבצלי ליכא בב"ח, זהו טעות, דמ"ט הך גופא הוי חידוש דבצלי שרי, ומ"ש מעכ"ת דבשלמא אי אמרינן כבוש כמבושל ממש שפיר שייך חידוש, דבבישול אסרה תורה ובכבוש מותר, אבל אי לא הוי כבוש רק כצלי ליכא חידוש כלל, דלא אסרה תורה היתר בהיתר בצלי כ"א בבישול עכ"ק אין בזה טעמא וממשא כלל, דאף אם כבוש כמבושל לא הו ענין בישול ממש, אלא דבלוע בכולו כמו בישול, וא"כ נימא נמי דכך אסרה תורה רק בבישול, אע"כ דעיקר החידוש דמה לנו בבישול, וזה החידוש דהבליעה בלא בישול אינו אוסר, וה"נ בצלי, ופשוט:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק י״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.