גם מה צורך להקדמתם ור"א גופי' אית ליה כל העומד, הא אף אם נימא דר"א לא ס"ל דכל העומד לזרוק ישאר ג"כ קושיית הש"ס בב"ק והו"ל להקשות בקיצור דר"א דס"ל דשחיטת קדשים אף בזרק לבסוף הוי א"ר, ישאר קושיית הש"ס בב"ק, גם הא באמת לתירוצם הא' ליכא קושיא, כיון דטעמא משום דקודם קבלה אינו עומד לזרוק, ממילא ליכא קושיא, דבפדיה דל"ש כן שפיר דמוקי בבעלי מומין, ולאידך תירוצם דכיון דצריכא לכזרוק דמי מקרי אין ראויה, ממילא שייך ג"כ בפדיון, זהו לא מתרצי בתירוצם ואם תירוצם באמת דבר חדש לחלק בין עומד לזרוק לעומד כפדוי, והיינו דלא כתירוצם הב' מקודם, למאי הוצרכו לחדש סברא בחילוק בין עומד לזרוק לעומד לפדות, יכריעו באמת כפי תירוצם הראשון דהטעם דעומד לזריקה לא מהני דקודם קבלה בכוס לא הי' ראוי, וממילא ל"ש לענין עומד לפדות ולמאי הוצרכו לחדש טעם קלוש בטעמא דחילוקא בין עומד לזרוק לעומד לפדות, וצלע"ג, וד' יאיר עיני:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קט״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.