תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״ד סימן ט׳

בפשוטו לק"מ, דכוונת תוס' כך הוא, דמתני' דמצא בחפיסה או בדלוסקימא מיירי בנתן סי' בחפיסה עצמו, ובאו תוס' אח"כ לדון דלא תימא דזה דחוק לומר דמיירי בנתן סי' כיון דסתמא קתני מצא בחפיסה משמע דזהו עצמו הוי סי' במה דאמר דאבד בחפיסה, לזה כתבו דהא עכ"פ בדלוסקימא לא הוי זה סי' דהא דרך להניח שטרות בדלוסקימא וא"כ ההכרח דמצא בדלוסקימא מיירי דוקא דנותן סי' בדלוסקימא, א"כ שפיר אפשר לומר דגם בחפיסה מיירי שנותן סי' בחפיסה עצמו זהו פשוט, אולם אי קשיא הא קשיא לי דהא דברי תוס' סובבים דמה דקתני במתני' דגיטין אם מכירו דהיינו דמכיר החפיסה והדלוסקימא ומדלא חיישינן לשאלה, ע"כ דמיירי שיודע שאבד הגט בחפיסה, וע"ז הקשו דלמ"ל מכירו הא זהו עצמו הוי סי' כדקתני במתני' דבב"מ דמצא בחפיסא או בדלוסקימא ותירצו דמיירי באמת התם בנותן סי' בחפיסה ובדלוסקימא ובזה ק"ל דמנ"ל להתוס' דגם בחפיסה לא מהני סי' במה שאבדו בחפיסה דלמא מצא בחפיסה באמת מהני אף בלא נתן סי' בחפיסה [אלא דבדלוסקימא בעי' סי' בדלוסקימא כיון דדרך להניח שטרות בדלוסקימא] ובמתני' דגיטין דקתני אם מכירו קאי אדלוסקמא והכי קתני מצא בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו דהיינו שמכיר הדלוסקמא והיה מרווח יותר דמדקתני מכירו בלשון יחיד, וגם חפיסה הוא לשון נקיבה ומכירו לשון זכר, הוא דחוק דקאי גם על החפיסה כמ"ש תוס' יבמות (דף קכ"ב ע"ב) ונדחקו דנקט לשון זכר משום דלוסקמא, וא"כ מה הכריחו לזה באמת לתוס' דלמא באמת קאי אדלוסקימא, בזה בעי שמכירו, ומתני' מילי מילי קתני, מצא בחפיסה זהו לחודא מהני או בדלוסקמא אם מכירו להדלוסקמא, וצ"ע, ויש לדחוק קצת דס"ל דבמתני' דבב"מ מצא בחפיסה או בדלוסקמא, משמע דחפיסה דומיא דדלושקמא כי היכי דבדלוסקמא מיירי ע"כ בנותן סי' בדלוסקימוא ה"נ בחפיסה מיירי כה"ג: