תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״א סימן ו׳

הנה מלבד דהתם הוי ג"כ תרתי לריעותא אינו בידו לבטל ומחוסר מעשה, לדידי לא ס"ל כלל לחלק בענין מתלי תלי דבכל ענין אמרי' כן, וההיא דצמח צדק ניחא, דאם לא הי' חל איסור נולד רק אחר ביטול דטריפות, א"כ הוי נולד האיסור בתערובות, והוי כההיא דגיגית בא"ח סי' ש"ך וביו"ד סי' ק"ב דלא אמרי' בי' דין ישל"מ, והכא עדיף טפי, דל"ש לומר דאיסור נולד יחול אחר הביטול, דכל שאתה צריך לו מדין ביטול ל"ש לחול נולד, דהא כבר בטלה, לזה הוצרך הצ"צ לבא עלה מדין כולל, [ואזכיר לרומפכ"ת מה שכתבתי בגליון הצ"צ הנ"ל במ"ש דהוי כולל, לענ"ד אינו כן, דדוקא בנבילה קודם יוה"כ דחל יוה"כ מדין כולל, דבהגעת יוה"כ אמרי' מגו דחל יוה"כ על הכשירות, וכן בתרומת חמץ שנתחמצה קודם פסח אמרינן דבהגעת פסח מגו דחל על חמץ אחר חל נמי על זה, אבל בנתחמצה בפסח דליכא עתה ענין הגעת זמן ולא נתחדשה עתה ענין איסור וחינוץ של תרומה זו אינה גורמת איסור לשארי חמץ לא הוי כולל, וה"נ בביצה זו דלידתה ביו"ט לא גרמה איסור לשארי איסורי נולד, וראיה לזה דא"כ טמאה שנתנבלה דמבואר ר"פ ג"ה דלא הוי כולל ולא אמרינן דכשנתנבלה הוי כולל, דמגו דחל נבילה על טהורות, א"ו דכולל הוי רק היכי דהמעשה עצמה דדנין שיחול גורם האיסור על האחרות]: