ומ"ש מעכ"ת בשם הירושלמי דלאחר שיחלוץ יבמך לא מהני ולאחר שימות יבמך מהני, שאני התם, דהחליצה הוי ב' לריעותא אינו בידו ומחוסר מעשה, והירושלמי אזיל למ"ד דאדם מקנה דבר שלב"ל, דמ"מ בעינן שלא יהי' ב' לריעותא אינו בידו, ומחוסר מעשה, דהוי כתרי מי יימר דמקרי לא עבידא דאתי דמודה ר"מ כדאמרינן פ"ג דבב"מ, אבל זהו ברור דבידו במחוסר מעשה עדיף מאינו מחוסר ואינו בידו וכנ"ל, ויעויין בשו"ת צמח צדק סי' ס"ט בביצת טריפה שנולדה ביו"ט ונתערבה דאף דאיסור טריפות בטל, מ"מ איסור דנולד לא בטל דהוי דבר שיל"מ, וכתב עלה ואי דאיסור נולד לא חל על איסור טריפות דקדמה, הא הוי איסור כולל דמגו דחל איסור נולד על בצים הכשרות, חל נמי על האסורות עיי"ש ואמאי לא כתב בפשטות, דמ"מ אחר הביטול דפקע איסור טריפות חל איסור נולד, והי' לכאורה סייעתא מזה למעכ"ת נ"י דבמחוסר מעשה לא אמרינן מתלי תלי וקאי:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.