תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״א סימן י׳

מ"ש ידידי מעכ"ת בדין מחוייב שואי"ל, עוד לא שמתי עין בזה, וכעת נתחדש לי גרגיר אחד דחביבא עלי כי חדתא היא לי לא אמנע מלהודיעהו, בתוס' בב"מ (דף ג') ד"ה ובכולי בעי וכו' הקשו על רש"י מסוגיא דנסכא, ונ"ל ליישב, די"ל דגם בדרבנן אמרינן משואי"ל, והא דאמרי' בחשוד בדרבנן דפטור דהוי תקנתא לתקנתא, היינו למ"ש תוס' בסוגיא דההוא רעיא לחד תירוצא הא דאמרינן דבחשוד שכנגדו נשבע ונוטל, ולא אמרינן משואי"ל משלם בלא שבועה שכנגדו היינו דבחשוד מדין פטור לגמרי, דהא הוא טוען אני אשבע ותיקנו ששכנגדו נשבע ונוטל עיי"ש, א"כ מה"ט מקרי תקנתא לתקנתא, דיסוד התשלומין אף בשבועה דאוריי' הוא רק תקנה כיון דאומר אני אשבע, אבל בעלמא דכל משואי"ל משלם יש לומר דגם בדדבנן הכי הוא, וההיא דמנה לי בידך והלה אומר א"י דפטור, ולא אמרינן א"י לישבע משלם, י"ל למ"ש הרא"ש פ' השואל הובא בש"ך סי' צ"ד סק"ה, דאין שבועת התורה באינו יודע, א"כ י"ל דמש"ה בנ' ידענא ונ' לא ידענא הוי משואי"ל, היינו דעל הך דטוען א"י אין שייכות לישבע דשבועה א"י ליכא כלל מה"ת, משא"כ במנה לי בידך והוא טוען א"י דהוי רק שבועה דרבנן יכול לישבע שא"י ולא מקרי כלל א"י לישבע, דבדרבנן גם א"י שבועה הוא, דהא באמת נשבע שא"י ונכון: