עוד תמוה לי במ"ש הרשב"א בזה ר"ה לקולא ור"ח לחומרא, מנ"ל להרשב"א להמציא זה, הא י"ל בפשוטו, דודאי ר"ה לא מיקל יותר מר"ח, ולהך לישנא דמוכח דלר"ח הוי נגיעת מפרקת כשבירת עצמות מכ"ש דר"ה ס"ל הכי ומה דפרכינן א"ה תבעי בדיקת חכם אין הפירוש דלר"ה ניחא דמותר לשחוט האחרות בלא בדיקת סכין, אלא בפשוטו דהכי קאמר אא"ב דר"כ כר"ה אבל לר"ח כולהו משתרי, א"כ לא משוינן מפרקת כשבירת עצמות והסכין בחזקתו מש"ה ניחא, אבל השתא דאמרת דר"כ כר"ח ולאכשורי בתרייתא א"כ מוכח דנגיעת מפרקת הוי כשבירת עצמות א"ה תבעי בדיקת חכם בין לר"ה בין לר"ח, דלענין זה לא פליגי ר"ה ור"ח, וזה לכאורה מרווח ופשוט:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ז סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.