תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ז סימן ז׳

ולא זכיתי להבין דמנין לנו להמציא סברא חדשה זו דלהך אוקימתא הוי המפרקת כשבירת עצמות ונאבד הסכין דאסור, הא הרשב"א ס"ל שם דגם למסקנא צריכים לר"ח לטעמא דעצם ודאי פוגם דלא יקשה מההיא דמקוה שנמדד, והיינו דס"ל דעצם מפרקת מצוי לפגום יותר מעור עיי"ש היטב, וא"כ מוכרחים לומר דללישנא דר"כ כר"ה, אבל לר"ח כולהו כשרים דאף דמפרקת מצוי יותר לפגום מעור, מ"מ לא משוי להסכ"ן לחזקת אינו בדוק ומותר מה ששחט בזה הסכין אח"כ, וא"כ מנ"ל דלאידך לישנא חולק בזה הא י"ל דנאבד ודאי מותר, אלא דנמצא פגום אסור כולן לבר מקמייתא כיון דליכא סברא למתלי באחרונה יותר מבראשונה, ממילא אסורות כמו מקוה שנמדד, ואדרבא לאידך לישנא דר"כ כר"ה ולר"ח שריין כולהו קשה באמת מ"ש ממקוה, ובהכרח לדחוק כמ"ש תוס' דנזהר יותר שלא ליגע במפרקת הראשונות, וא"כ עכ"פ לאידך לישנא דלר"ח אסורות כולהו לבר מקמייתא, י"ל דס"ל לקושטא דמלתא משום דאין מצוי לתלות באחרונה יותר מבראשונה, אבל לומר דהטעם דהוי כשבירת עצמות מנין לנו, ואף די"ל דהרשב"א הוכיח כן מדפרכי' א"ה תבעי בדיקת חכם, והיינו רק אם דנין דאסור לשחוט אח"כ בלא בדיקה, דהסכין יצא מחזקת בדוק מ"מ היא גופא תקשי דמאי פריך הש"ס מהיכא מוכח דלהך לישנא הוי כשיבר עצמות וחולק בזה עם אידך לישנא: