תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ז סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם בעיקר היסוד דנימא דלענין חיוב הקנס אנו דנין אם קודם ביאה זו היתה ראויה לו, קשה לי מסוגיא דיבמות הנ"ל, מתיב רבא ולו תהי' לאשה וכו' תיפוק ליה משום בעולה, ומאי פריך דלמא מיירי הברייתא לענין חיוב קנס דבאינה ראויה לו פטר כר"ש בן מנסיא, וא"כ ליכא קושיא ת"ל דהוי בעולה, דהא מ"מ בהך ביאה דחייב קנס נעשית א"ר לו ומקודם היתה ראויה לו, ולכאורה כן יש לדייק בדברי תוס' כתובות ד"ה א"ב בעולה לכה"ג וכו' ועוד דקאמר מתיב רבא וכו', משמע בבעולת עצמו אסור מה"ת, מבואר דהביא ראיה דבעולת עצמו אסור מה"ת, ואח"כ נקטו מסברא כיון דמה"ת לא ישא מקרי א"ר לו, ולכאורה קשה אמאי לא הביאו הראיה גם לגוף היסוד דבעולת עצמו מקרי א"ר לקיימה מהך פרכת הש"ס, תיפוק ליה דהוי בעולה, ומדלא מיירי לענין קנס ומקרי ראויה לו כיון דאם נשא נשוי, אע"כ דמ"מ כיון דלכתחילה לא ישא מקרי א"ר לו, אמנם זה לק"מ די"ל דפרכת רבא על רב לשיטתיה דס"ל דאם נשא מוציא בגט, א"כ מקרי א"ר לקיימה אבל עדיין הי' יש לומר לפסק הלכה דקיימא דברי רב בקושיא, י"ל דמקרי ראוי' לקיימה לזה נקטו רב מסברא כיון דמוכח עכ"פ פרכת הש"ס הנ"ל דהוי דאורייתא, [דלא ניחא להו לתוס' לעשות פלוגתא חדשה דלרב דמוציא בגט הוי איסורא דאורייתא, ולדידן רק דרבנן,] אבל לשיטת רש"י הנ"ל תקשי כנ"ל, ודוחק לומר דרבא ס"ל דהעראה זו נשיקה, ולזה הקשה דע"י נשיקה נעשית בעולת עצמו וא"ר לקיימה, ואינו חייב קנס על הכנסת עטרה, דהא בסוגיא דסנהדרין דמשני רבא במניחתה שלא יהרגנה, אבל בעלמא פטור מקנס דכיון דניתן להצילו בנפשו מוכח דס"ל דהעראה זו הכנסת עטרה, ובתוס' יבמות הנ"ל דהקשו דלמא מיירי הברייתא דלא עשה רק נשיקה, היינו דמאי פריך על רב, דלמא רב ס"ל דהעראה זו נשיקה, ובאמת אינו קושיא כ"כ, אבל בהיפוך בודאי קשה דלמא רב ס"ל דהעראה זו הכנסה, וכדס"ל לרבא עצמו, וצ"ע, ואף דהתוס' יבמות ד"ה ה"מ ר"מ כתב דהברייתא לא מיירי מחיוב קנס, היינו למה דמוקי כר"מ מוכרחים לומר כן. אבל על הקושיא קשה דלמא מיירי הברייתא לענין קנס, ובאמת מדברי המ"ל ד"ה וכ"ת וכו' בתירוצו הא' מוכח ג"כ מדברי תוס' יבמות דהקשו דלמא מיירי הברייתא שעשה רק נשיקה, ואמאי לא בפשוטו, דדלמא מיירי הברייתא לענין קנס ומחוייב מעידן נשיקה, אע"כ דהי' אפשר לומר דפסיקא ליה להסוגיא דהברייתא מיירי לענין לקיימה, וא"כ י"ל הכי ג"כ בישוב קושייתינו על רש"י, עד כאן לשונו:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.