תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ז סימן ד׳

ולכאורה קשה, דא"כ למ"ד העראה זו נשיקה, יקשה דע"י נשיקה נעשית חללה ועדיין לא נתחייב קנס, כמ"ש רש"י סנהדרין (דף ע"ג) ובשעת חיוב קנס דהיינו בהכנסת עטרה כבר אין בה הוי' מקודם, ודוחק לומר דסוגיא קאי רק למ"ד העראה זו הכנסת עטרה, ונ"ל די"ל דגם רש"י ס"ל כשיטת תוס' דגם מחמת בעילת עצמו שייך המיעוט מקרא, אלא מלישנא דהש"ס א"ב בעולה לכה"ג משמע דאנס את הבעולה, והא דבאמת לא נקט סתם שאנס בתולה א"ב דמשום הך ביאה עצמו אינו רשאי לקיימה, היינו דס"ל להש"ס מסברא דאנו דנין רק אם בשעה שבא עליה היה שייך לגבה ולו תהי', וא"כ באנס בתולה לכ"ע חייב קנס, וכ"ז למ"ד העראה זו הכנסת עטרה, אבל למ"ד זו נשיקה הנ"מ בפשוטו באנס בתולה דמעידן נשיקה אסורה לו מחמת בעולת עצמו [וזהו דלא כמ"ש תוס' יבמות (דף נ"ט) בפשיטות דע"י נשיקה לא מקרי בעולה לאוסרה לכה"ג] ותו לא מחייב קנס על הכנסת עטרה, וא"כ שפיר אמרינן א"ב בעולה לכה"ג, היינו לכ"ע, דלמ"ד זו נשיקה דליכא נ"מ בבעולה מקדם דע"י נשיקה נעשית חללה וכנ"ל, הא"ב באנס בתולת ובביאה זו נעשית בעולה דמעידן נשיקה נעשית בעולת עצמו וא"ר לקיימה אבל יש בה הוי', ולמ"ד זו הכנסת עטרה דליכא נ"מ בכה"ג, הנ"מ בבעולה מקודם דלא נתחללה ע"י הנשיקה ורק ע"י הכנסת עטרה ואז חל חיוב הקנס: