ד) ולענ"ד דברי המהרש"א סתורים לדבריו בחולין (דף י"א) ד"ה נימא הא מלתא דכתב בחד תירוצא דהמיעוט טריפות לא שכיח, וא"כ ליתא לקושייתו בבכורות הנ"ל אבל באמת דברי המהרש"א הנ"ל תמוהים, דא"כ גם לר"מ לא ניחוש, דהא במיעוטא דמיעוטא מודה ר"מ, וגם איך נילף דאזלינן בתר הרוב היכי דהמיעוט שכיח מרובא מעליא דהמיעוט לא שכיח, ונ"ל על קושיא מהרש"א בבכורות דודאי בכולל שם טריפות הוי מיעוט גמור דישנו בהרבה בהמות זו בכה וזו בכה, אבל שם נבילה דהוא רק ע"י נקובת הושט או פסוקת הגרגרת זהו הוי מיעוטא דלא שכיח ולזה לר"מ היכי אכל בשרא דלמא במקום נקב שחיט, אף דבדק כל האברים והחשש רק על נקובת הושט, מ"מ כיון דלא באנו לדון דוקא מדין נבילה, אלא בסתם דלמא הבהמה טריפה ע"י נקובת הושט, דהא באמת אף דנקובת הושט הוי נבילה מ"מ גם טריפה היא כמ"ש תוס' חולין ר"פ אלו טריפות מקרי מיעוט דשכיח דשם טריפות הוי מיעוט דשכיח, אבל לרבנן דלא חיישי למיעוטי, ובאנו לדון מכח סמוך מיעוטא לחזקה דאינו זבוח, א"כ צריכים לדון שמא הוא נבילה, זהו מקרי מיעוט דלא שכיח ונכון:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ג סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.