תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ג סימן ל״א

והנראה לענ"ד, דהנה בתוס' סוכה הנ"ל נקטו בקושייתם ג"כ על שני יו"ט של גליות דנימא מגו דאיתקצאי בה"ש, והיינו דדלמא עתה ביום ב' הוא י"ט, ומ"מ אף דנולדה בחול, כיון דאנן מספיקא לא היה אפשר לאוכלו בה"ש דשמא הראשון יו"ט, וא"כ אתקצאי בה"ש, ותירצו דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן, ולכאורה קשה דלפ"ז הו"ל לגמרא לומר בפשיטות דבבא וכן ביצה צריכא דלא נימא אף דהוי ב' קדושות מ"מ ליתסר משום מגו דאתקצאי, מש"ה קתני ביצה לאשמועינן דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן, ואי דזהו כבר נשמע מההיא דכלכלה דיקשה ג"כ מאי מהני התנאה דמ"מ ליתסר משום דאיתקצאי בה"ש, ומוכח דמוקצה מחמת יום שעבר ל"א, א"כ יקשה דלימא ההיא דכלכלה צריכה לאשמעינן דל"א מוקצה מחמת יום שעבר, והנראה לענ"ד דמה שכתבנו דמכלכלה ג"כ מוכח כן תליא בזה דלרב משרשיא דס"ל רפ"ג דגיטין דטעמא דאמר ר"י בלוקח יין משום דס"ל בתולה בדעת עצמו אין ברירה ועיין בעירובין (דף ל"ו ע"ב) דמההיא דאיו משמיה דר"י מוכח דס"ל דגם בדרבנן אין ברירה, א"כ שייך בטבל מגו דאיתקצאי אבל לאינך מ"ד דר"י ס"ל די"ב אלא דחייש לשמא יבקע אין ראיה מכלכלה, די"ל דלא איתקצאי בה"ש, דהא יכול להפריש בה"ש בדרך תנאי מה שאני עתיד להפריש, די"ל דוקא בלוקח יין דהוא דאורייתא חיישינן לשמא יבקע, אכל בכלכלה פירות דתרומות פירות דרבנן, ואף זיתים וענבים ס"ל להרמב"ן הובא בב"י א"ח סי' רכ"ה, וכ"כ בפשיטות תר"י בברכות דף מ"ה ע"א) ד"ה כל שטיבולו במשקה דהוי דרבנן, דדוקא יין ושמן הוא דאורייתא ולא זיתים וענבים, י"ל דלא חיישינן לשמא יבקע, ולפ"ז ניחא דמה דל"א בצריכותא דכלכלה דתני לאשמעינן דל"א מוקצה מחמת יום שעבר דזהו אינו מספיק למאן דס"ל אליבא דר"י דיש ברירה ולא איתקצאי בה"ש, ומ"מ בבבא דוכן ביצה לא משנינן דאשמעינן דל"א מוקצה מחמת יום שעבר, דלמ"ד אליבא דר"י דאין ברירה נשמע זהו מכלכלה, באופן דנקט הצריכותא בזה דמספיק לכל האמוראים, ונכון מאד בעזה"י: