תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק׳ סימן י״א

ומ"ש מעכ"ת נ"י, ובפרט הרוב אשירות נטועים קודם ואחריו, ואמאי לא אזלינן בתר רובא, דלא מקרי קבוע כיון דאינו ניכר כמ"ש הפר"ח, הנה מלבד דלפי מ"ש הרבה נאסרו, אי מטעם דשל אחריו נאסרו במעשה, ולמ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה, הנטועים מקודם נאסרו דס"ל כריב"י דנטעו ולבסוף עבדו עיקרן נאסר, ואי מטעם דשל קודם כיון דהי' נטיעתן לע"ז, נאסרו בעבירה שלאח"כ בעידן דאיוו לאלקות הרבה, דלא להני להו ביטול, גם יש לומר דהא קבוע שא"נ מדין ביטול הוא, וכמ"ש הפר"ח והכא כיון דהאשירות דמעיקרא אסורים אלא דמהני להו ביטול, א"כ קודם ביטולן אסורים וליכא רוב היתר אלא אחר שיבטל כולם, אז המיעוט שנטעו בזמן הקצר בחצי היום יהיו בטלים ברוב, ובזה י"ל כיון דבשעה שנעשו אשירות דמעיקרא היתר הן מעורבים עם האיסור ולא ניכרים לעצמן לא מהני הביטול כמ"ש המרדכי סוף חולין לענין יבמה שרקקה דם הובא במ"ל פ"א הי"ד מהל' משכב ומושב, ומה דנקטו דבתחילת ביאתן לעולם הי' בתערובות, זהו לאו בדוקא אלא העיקר דצריך שיהי' ההיתר תחילה בלא התערובות, ונ"ל להוציא כן מלשון רש"י ג"כ כהמרדכי, ממ"ש בעירובין (דף ל"ז ע"ב ד"ה ותרומות מעשר בתוכו וכו') ומעתה אם אכלו לוקה עליו משום תרומה, ולכאורה קשה הא התרומה מעורב בכרי ולבטל, אע"כ משום דמעיקרא דהוא טבל הכל אסור, וכשנעשה היתר ע"י קריאת שם תרומה אין ההיתר לבדו ומערב מיד עם האיסור, דבכה"ג לא בטל כסברת המרדכי הנ"ל, ומה דהקשה הפליתי סי' ק"ב על המרדכי הנ"ל מההיא דבפרוטה בתוך כיס הקדש, במחכ"ת לא קשה מידי, דהתם היה הכל מתחילה היתר, ומה דהאיסור לא הי' ניכר בפ"ע זהו אינו מגרע, דהעיקר תלוי שיהי' חשיבות על ההיתר שהי' לבדו בלא תערובות איסור. כן נראה לענ"ד: